לפני שנתיים. 23 בספטמבר 2021 בשעה 20:04
זה הכי קשה כשזה משום מקום
והלוואי שהייתי כותבת על אנאלי
אבל נגזר עליכם לקרוא משהו אחר היום
משהו נורא ואיום שקרה לי
הגעתי, בדרכים לא דרכים
לקיבוץ אי שם בדרום הערבה
ולדאבוני שכחתי משהו אצל ההורים
וחסרונו את כל האושר שלי כיבה
ולפתע החושך פרץ מכל הסדקים
(למזלי הייתי בחדר שקט ומלא כרים רכים)
והתקף חרדה את גופי, באכזריות, תקף
אז לקחתי כרית ולפניי הצמדתיה בחטף
וצרחתי ובכיתי, כשההתקף בשיאו פרח
ורעדתי בלי שליטה, ונחנקתי מהכר הלח
ובסוף, אחרי נצח של בכי לכרית העתיקה
רק רציתי שמישהו מיוחד ילטפני וייתן לי נשיקה
אז אני מצטערת, על שיר מייגע וחסר פואנטה כזה
אבל לפחות יש בו חרוזים, והצלחתי להוסיף צבע לכאב הזה
ואם כבר התקף חרדה אז בחדר מלא בכריות, בלי צחוק
ובפעם הבאה, הלוואי, אצרח לתוך כרית מגורם יותר... עמוק
