היא עומדת בגן, מוקפת בעצי זית
היא לובשת שמלה לבנה מבד דקיק, ללא שרוולים, שנצמדת לשדיה וגופה עד קו המותניים, ואחריו היא מתרחבת ושוליה מדגדגים את הירכיים הלבנות, הרכות
הפיה, שנראית כמו נערה, בעיצומו של מסיק זיתים וידיה נשלחות מעלה מעלה, מגששות אחר הכדורים הירוקים
היא מתוסכלת, כי היא נמוכה ולא מצליחה להגיע לצמרת
אז היא מטפסת על העץ, שמלתה מתבדרת ברוח, חושפת את הישבן הלבן, הבתולי, החפוי מתחתונים, וכשהיא נשענת על ענף ענקי מחשוף השמלה מעמיק, וחושף עדיים לבנים גם כן, בגודל מושלם, שנכנס בדיוק ליד חופנת.
היא קוטפת וקוטפת, ממלאת סל אחר סל, מזיעה בשמש החמימה של תחילת אוקטובר
עוד שבוע יש לה יום הולדת, והיא מקווה בכל ליבה שיפתיעו אותה, אבל מוכנה גם להתאכזב - היא לא מצפה שישקיעו בי מחשבה, ואפילו "יום הולדת שמח" מחבר רחוק היה עושה לה את היום
מישהו קורא לה פיה, והיא כל כך אוהבת את הכינוי הזה
היא מרגישה כל כך אלגנטית ועדינה, כל כך חכמה וקסומה
הלוואי והייתי פיה