קטנטונת

והקערה התהפכה על פיה

נשארתי עם רסיסים ושברי כאב, אבודה ובודדה בריק 

עם משימה בלתי אפשרית - 

להדביק את הכל, ולחזור לקו ההתחלה 

האפלה, הריקנות, האין, פושטים בתוכי כמו מגיפה 

כבר קשה לקום מהרצפה, קשה להזיז את הראש בלי ליפול 

הרסיסים ננעצו עמוק בבשר, חתכו עור, שרירים וכלי דם עד העצם 

כל האור, הצחוק, התקווה והביטחון נגוזו

כל האושר גווע

אין לי אלא לבכות בשקט, לקוות שהאור יחזור 

לקוות שאמצא את עצמי, אותך - בחזרה.