את כל תאוותיי השכלתי!
ולא למדתי כלום.
את כל תאוותיי השכלתי!
ולא למדתי כלום.
עמוס בקבסה,
הגוף נהייה כבד והווייב ממש תקוע..
צריך לזוז!
לא אימון שבשגרה ולא תנועה רגילה,
גם לא לחשוב יותר מידי,
את האגן,
לאט,
משוחרר,
משהו בתנועה וקצב משחרר עומס,
עושה שיזרום.
חג שמח
כולנו עבדים של משהו!!
חג חירות שמח 🏖️
ושקט.
בזמן שלימדתי אותה לשתות מים,
התמכרתי לקולה.
כל הזכויות שמורות@
האדם הוא מקדש מהלך.
כל כאב הוא מסר, כל רעד הוא לחישה אלוהית,
והגוף… סיפור עתיק שעדיין נכתב,
בין שמיים לבשר,
בין גורל לבחירה.
חמישי שמח 🤗
אחרון ודי.
כל מי שיטפס מהתחתית
יראה מהי חירות.
מחסה הכל
העולם שוקע
הכל מתעמעם..
אפשר להפסיק להעמיד פנים
בלי מסכות
בלי הרעש המזהם
לא רואים את המועקות .
הנפש יכולה להירגע
והמוח סוף סוף נושם.
כמה עלובים הם,
שבורי רוח שלא מסוגלים לגעת באמת העירומה של החיים.
האפור חונק אותם,
הרגיל מערער אותם,
והשקט הפשוט.. בלתי נסבל עבורם.
הצניעות נעלמה,
הוחלפה בצורך חולני להתלקח,
לזרוק ניצוצות לכל כיוון,
שיראו, שיסתנוורו, שלא יעזו להתעלם.
מכורים לפיקים קצרי־חיים,
עבדים לרצונות שמושכים בהם כמו חוטים דקים.
רועדים בלי הפסקה מפחד להיות רגע אחד אנושי.
והוא?
רואה את כל זה בבירור קרה,
ויודע…
שמי שלא מחזיק את עצמו מבפנים,
נשבר לבסוף מבפנים.
לא לשלוט כדי לשלוט,
לך תרגיש מה זה שמישהו מתמסר אליך באמת, בלי מסכות, בלי התנגדות, בלי פחד.
תגלה שזה לא רק מיני.. זה רגשי, עמוק, כמעט קיומי.
תבין מהי תשוקה להחזיק מישהי במלואה, לדעת שאתה הריבון של הרגע, שהיא שם כולה, מרצונה, בעיניים פתוחות.
שאין מאבק. שאין מרחק. שאין ספק,
והאחריות מונחת עליך.
נשטף באדום
כדור של תשוקה וכאב שתלוי מעל
כמו עין שמביטה ושותקת
מביטה בצימאון ורואה הכל.
התשוקה מתפרצת
והגבול בין עונג לסכנה מטשטש.
הירח לא רק עד
למה שקורה בלילה
הוא שותף
ירח דם..
לא תראה ממני 10 שנים