אני עובר על בלוגים של נשלטות כאן באתר ועדיין לא מצליח לבנות מסקנה חד משמעית לגבי יחסן לגברים.
חלקן יורדות עלינו, חלקן נשמעות כבכלל לא מעוניינות בנו, ונראה כי רובן בכלל לא מצליחות להבין אותנו, או שמצליחות אך אינן מקבלות זאת.
כן, לפעמים כל מה שאנחנו רוצים זה שאת תהיי הכלבה, זו שמוכה, זו שמוצצת, ואחרי שאנחנו גומרים, שותקת, בפינתך מצטנפת.
זו דרך הטבע. אנחנו גברים. ככה זכר מתנהג בטבע הפרוע.
זה לא אומר שאנחנו לא רוצים גם לפנק ולענג אתכן, אלא שלרוב, בפנטזיות של גבר כוחני, הדברים הם מאד שחור לבן.
הוא שולט, היא כלבה או זונה או כל שם אחר שתקראו לזו שנשלטת על ידו, וככזו כל תפקידה הוא לדאוג לעינוגו של השליט, מבלי לחפש יותר מדי אינטלקט במעשה או ביחסים.
אם את נשלטת, תהיי כזו !! אל תחפשי הכרת תודה. תהיי את.
נסי להתענג מההרגשה ששולטים בך, משתמשים בך.
ואם לא זו כוונתך, אז אולי את לא בדיוק נשלטת.
אולי את פשוט מחפשת אהבה שתוציא ממך את הנתינה.
זהו נכון לעכשיו, אולי אני קצת מבולגן במחשבות ובאיך שיצאה הרשימה הזו, אבל אני מקווה שבהמשך אסדר קצת יותר את הדברים, את המחשבות, את השורות.
לפני 19 שנים. 25 בספטמבר 2005 בשעה 20:51
