כי באמת אין לי שום רצון
אפילו לצאת מהמיטה בזמן האחרון (נכתב מתוכה)
השגרה שחקה אותי או יותר נכון המוח שלי שחק אותי
משעמם לי וקר לי
בסופו של דבר היקום מלא באנשים .... יסלחו לי החברים פה שחושבים שהם נצנץ מיוחד אבל מישהו כבר חשב בהיסטוריה בצורת החשיבה שלכם ואני מאוד אוהב ללמוד מההיסטוריה (בהיתחשב שתוכן היסטורי הוא חוצה תרבויות יבשות וזמן לא נשאר הרבה מקוםה ללכת אליו)
בקיצור כולם חושבים בתבניות אני לא הראשון שחושב ככה יש פסיכולוגים שתומכים בזה ותיאוריות בחינוך שמצדיקות את זה
בגילי הצעיר יצא לי להכיר את הדפוסים האלו בעיקר מתוך הדפוסים ההיסטוריים אבל גם מדברים שיצא לי לראות ולשיך לתפוס התנהגות יותר מודרני (אגב הם אנוכיים יותר)
בקיצור אבל תחשובו שהיה לכם הימור של היסתברויות לגביי פעולה של כל בן אדם שנמצא איתכם באינטראקציה עושה
עכשיו תדמיינו שסטטיסטית אתם צודקים בהיסתברויות שלכם
תמיד
מה הטעם לשחק במשחק שאתם יודעים שאתם תמיד המנצח שליריב אין סיכוי?
בקיצור החיים שלי נהיו משעמים ומדכאים בגלל השכל שלי
ומפה אני אעביר את הבמה לרמשטיין