לרגע

התקשרתי וביקשתי לשרת אותה כעבד ניקיון עקב דלות האמצעים שעמדה לרשותי אז.

הגעתי אליה. היא הייתה ליד כיכר דיזינגוף. היא בחנה אותי. תחקרה אותי בעמידה. שאלה מה הנייד שלי. אמרתי לה. היא התקשרה לנייד בלי ששמתי לב. 'הוא לא מצלצל. אתה משקר לי?' 'לא' הקול שלי רעד 'כיביתי כדי שלא יפריעו'. היא חייכה. ניקית לה את הדירה. ראיתי כתבה על הקיר שעשו עליה באיזה עיתון. משקפי טייסים וכובע מצחיה, חולצה כחולה.
אחרי שניקיתי צוותי לקחת את הזבל וללכת. נעמדתי בכניסה לא רוצה להפרד. 'תני לי בבקשה סטירה' הדלת הפתוחה לחצר האחורית. סטירה ועוד אחת. כולי נרגש, מושפל, נהנה מכך ורוצה עוד. 'עוד בבקשה המלכה' עוד אחת חזקה נחתה על פרצופי. 'עכשיו לך מפה'. לצערי היא לא התקשרה.