|
|
|
שגברים שטובים עם ילדים ממש סקסים בעיניי, ולא כי אני מחפשת אבא לילדים שלי, כי צריך המון דומיננטיות כדי לשלוט בקבוצה גדולה של ילדים, להפעיל אותם, להצחיק אותם וגם לשמור על סדר.
אז אני יושבת פה, צופה בחוג דרמה מהצד וקצת מפנטזת שהוא יעמיד גם אותי במקום..
😘
הכימיה עם זוג היא שונה בשבילי.
במיוחד עם זוג של שולט ונשלטת, כשנשלטת מכירה אותי לשולט.
המפגש הראשון מרגיש לי כמו מין טקס שבו אני המנחה שנמסרת לידי הגבר, בין אם הוא יודע שהוא עומד לקבל אחת, או כשהוא מגלה כשהוא בתוכי, כשהכיסוי מוסר, המבט מתחלף להפתעה ואז למין ניצוץ כזה של טורף.
אני אוהבת את הכימיה בהתחלה, כשאני והיא בקושי מכירות ולא יודעות אם זה יהיה מפגש חד פעמי או משהו מתמשך, זה כיף לא לדעת לאן זה יוביל.
וזה כיף לשוחח אחרי עם נשלטת, להתחרות על זין, נשיקה, או סתם צומי.
ולא, גברים אל תציעו לי להצטרף לנשלטות שלכן, תשלחו אותה לדבר איתי ואולי תקבלו הפתעה ליום הולדת😘
לגמור רק מלשמוע את הקול שלך אחרי שחשבתי שלא אשמע אותו יותר.
רק מלהרגיש אותך, לגעת בך.
להתמכר ללשון שלך עליי, לאצבעות שלך, לזין שלך, בכל מקום בפה, בכוס, בתחת, בשלב מסויים כבר איבדתי תחושה איפה אתה נמצא.
הלשון שלי מתגעגעת.
הגרון שלי מתגעגע.
שלא לדבר על הכוס.
ואומנם התחת לא יודה בזה אבל גם הוא.
אפשר כבר לגמור?
התקף חרדה לפני השינה אחרי שנה+ ללא.
לפחות יצא לכם מזה תמונת תחת
מי בא להרדים אותי? אני צריכה נשיקה על המצח, יד שתעטוף אותי וחזה לישון עליו.
לא יודעת אם זה ככה בשביל כולן אבל פאקינג חסר לי תגובות אלגנטיות גסות על תמונות עירום שלי ומאחר ואין מי שיקבל אותן כרגע הזדמנות פז נפלה בחיקיכם וביכולתכם לרכוש לי מנוי כדי שאני אקבל את מנת הצומי והלייקים ואתם תקבלו תחת וציצי.
עכשיו ברצינות,
אל תבקשו בפרטי, תמונות אקלוסיביות הן רק לחברים הקרובים🙃
ועכשיו באמת ברצינות
חסר לי צומי
ואפילו התמונות עירום בפח המחזור שלי נגנזו וזה כל כך עצוב לראות גלריית תמונות ללא ניודס
ממש חסרים לי הרגעים של לדפדף בגלריה כדי לחפש צילום מסך של מתכון או ציור שהכנתי ולגמגם שטויות כשבטעות מבזיקים חתיכות עור.
ועכשיו ממש ממש ברצינות, סליחה, עדיף שתתרמו את הכסף למטרה חשובה כמו אהמ צה"ל המפונים או מטה משפחות החטופים.
מכירים את זה שאתם מחליטים משהו, שלמים איתו, עובר יום, יומיים והכל חלק, שבוע שבועיים וכלום לא מזיז לכם אבל אז פתאום תוקף אתכם הגעגוע? בלי שום פאקינג טריגר, משום מקום הוא צץ.
ההיגיון נעלם, והרגש משתלט על הכל ומנסה לשכנע אותך למה את צריכה להתחרט ולחזור אחורה לאיך שדברים פעם היו, שאולי לא תמצאי עוד משהו כזה, שאפשר להתפשר ולהוריד סטנדרטים ולהתנחם במה שהיה.
למזלי הרגעים האלו חולפים מהר, ובפעם השלישית בערך שאני מסבירה לעצמי למה זאת הייתה החלטה נכונה אני מצליחה להשתכנע, אבל פוחדת שזה יהפוך לפעמים תכופות יותר, ולגעגוע חזק יותר. לפחות יש לי את כל מה שצריך מסביבי כדי להתגבר, לשקוע בעצב ובזכרונות ולצמוח מהם.
סיימתי הרבה מהימים שלי בתחושה שאני לא מספיק טובה, שאני לא עובדת מספיק טובה, נשלטת מספיק טובה, חברה מספיק טובה, אחות מספיק טובה, בת מספיק טובה, וזה גרם לי לתסכול, לאשמה ולהתקפי כעס על כולם. אז יש מנטרה שאני משננת לעצמי הרבה בזמן האחרון, בעיקר לפני השינה, בסוף היום כשעולים לי כל הרגעים הפחות מוצלחים שלי מהיום.
עשיתי את המיטב שיכולתי היום, ואני אהיה אפילו יותר טובה מחר.
ועד אז מי שאני לא מספיקה לו שייזדיין, כי אני דיי קורעת לעצמי את התחת🫢
שהצלחתי לגמור לבד בלי נוכחות של אף אחד, בלי ויברטור/גבר/אישה. רק אני והדוש של המקלחת עם כיוונון ואצבעות.
מסתבר שאני יכולה לקנות לעצמי פרחים😘
מצפה לכפיים או למדליה, ולפרסום בשלטי חוצות.
תמיד פחדתי מזה. מלגרום עונג לעצמי, כאב אני יכולה לגרום לעצמי בלי שמץ של מאמץ/אשמה, אבל עונג? זה תמיד הרגיש לא בסדר להעניק אותו לעצמי לבד, תמיד הסתמכתי על פרטנרים שיענגו אותי, או שיקחו חלק בעונג שלי, הסכמתי להתמסר אליו רק עם נוכחות של אדם אחר, אבל אני מתחילה להבין את היתרונות שבאוננות כשסקס הוא לא זמין, אם כי הייתי מוותר עליה בשביל זין בכוס, ויברטור על הדגדגן ולשון שנדחפת לפה שלי.
תדמיינו תמונה של תחת. או ציצי. מה שתרצו.
לא מתה על השנה הזאת והיא אפילו לא התחילה🤷♀️
אף פעם לא חגגתי את השנה החדשה, אף פעם לא היו אנשים שמספיק היו חשובים לי בשביל שארצה לחגוג התחלה חדשה איתם. ובספק אם זה ישתנה גם בתחילת 2025.
קצת ממורמרת היום, אבל בחייאת קצת נמאס לי מאנשים.
לבכות לבד במיטה הרבה יותר טוב מחגיגות ונשיקה בחצות. Try to change my mind.
😘
המון המון צומי.
אני במחסור רציני.
🙁
