סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Fuck me

It's me. Hi. I'm the problem, It's me.
לפני שנתיים. 1 באפריל 2022 בשעה 13:39

1. אני יודעת שאני בתחילת דרכי וסופר צעירה, שלא מצאה את הדרך שלה ושלא מבינה הרבה, מסכימה איתכם עד כה אבל כל דרך מתחילה בנקודה מסויימת, שלי מתחילה כאן.

2. אני יודעת שלצופה מהצד מה שאני עושה נראה לא בריא, אני משחזרת סיטואציה בניסיון לקחת עליה שליטה ולבחור לחוות אותה ולא שהיא נכפית עליי ללא מילה שלי. אני לא צריכה שמישהו יסביר לי מה נכון לי, תמיד שמחה לקבל תגובות דואגות/מיעצות כי אני יודעת שיש פה כאלו שכנראה מבינים יותר ממני או רוצים לעזור, וזה נהדר! אבל לא בהכרח איישם את דעתכם.

3. השולט שלי היה בן 43, גיל שיכול להיראות מאד מבוגר יחסית לגילי ויש שיזהירו מסכנות וכו. אני לא נמשכת לגברים, בגדול לא משנה לי איך הגבר נראה או מה גילו, כן משתדלת לא לעבור את גיל ה45 כי זה כבר גיל שקרוב לגילו של אבא שלי והמחשבה הזאת (של לשכב עם מישהו בגילו של אבי) מפריעה לי מעט.

4. התגובות שלי במהלך סשן הן לא רגילות, אבל הן קורות (בתדירות נמוכה יותר) גם ביומיום, אני נוטה לקבל התקפי חרדה, שיתוק באברים מסויימים בגוף ולאבד את יכולת הדיבור, בגדול זה משהו שהתגברתי עליו עם השולט שלי לשעבר, לומדים מתי לעשות הפסקה, מתי להמשיך, מתי לעצוק את הסשן לחלוטין וללכת הבייתה. זה באמת עניין של ללמוד אותי, את התגובות של הגוף שלי ומה נכון לעשות. לא מצפה מכל אחד להכיל את זה אבל זה משהו שעד עכשיו לא הפריע לי בסשן באופן מובהק (חוץ מההתקף הפסיכוטי (שארך כמה שעות וכלל ניתוק מהמציאות ולא סיפטומים שאני חווה בדרכ כמו שתיארתי למעלה) החד פעמי שאני מודה שהבהיל גם אותי ושלח אותי על ארבע לפסיכולוגית).

Roy bt​(שולט) - מה כלל הניתוק מהמציאות? איך זה היה?
לפני שנתיים
MontBlanco​(שולט) - תודה על החשיפה הזו.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י