בגדול מישהו הזכיר לי היום את אהבתי לנקודות, באמצע משפט/מילה וסוף משפט אז מיישמת את התחביב כהרגלי.
אז הפנמתי היום שאני חולת שליטה. הפסיכולוגית שלי טענה זאת ממזמן ורק עכשיו אני מבינה למה היא התכוונה.
כשמשהו שקבעתי מתבטל או זז אני משתגעת. משתגעת. ושוב. משתגעת.
באופן כללי לא אוהבת שדברים שאני מניחה אותם במקום מסויים זזים. באיזו רשות?
כל פרט בחיים שלי מהונדס כך שיש לי בו שליטה טוטאלית, תמיד תמיד תמיד השליטה חוזרת אליי. אני נלחמת בגוף שלי כל פעם מחדש כדי לקבל שליטה וזוכה בה (לפחות עד עכשיו).
אז מה הפלא שבא לי שמישהו אחר יקבל החלטות במקומי, יתמודד איתי, עם הנפש והגוף שלי. כי לי נמאס לבלות עם עצמי 24 7, שמישהו אחר ייקח את האחריות, ורק בסוף כמו תמיד אקבל את השליטה בחזרה.
למה אני מתוסכלת? כי רציתי ממש ללכת לטאבו היום (למרות שאני מפחדת ממש מהחוויה) וכנראה שלא אזכה לעשות זאת.
משתגעת בשקט.
