לפני שנתיים. 16 בנובמבר 2022 בשעה 17:17
אני אוהבת שאתה משתמש בי כמו בשק חבטות, כמו בובה לפריקת כעסים, מותיר עליי סימני אצבעות כהים, שטפי דם ונשיכות. אני אוהבת שאתה מפרק אותי, מזיין אותי עד שאני מתמוטטת, מכאיב.
כי כשאתה מפרק לי את הגוף אני לא מרגישה את הנפש מתפרקת. הכאב הופך לרעש רקע לא מזיק במיוחד. כששורף לי וכואב לי אני סוףסוף יכולה לנשום בהקלה, כי כל שאר הרגשות מתעמעמים. ונותרים רק אני והתחושה של הידיים שלך עליי.