לפני שנה. 12 באפריל 2023 בשעה 17:18
אולי תקרא את זה, ואולי לא. גם ככה זה נכתב בשבילי. תמיד אמרת שאתה תהיה שם בקושי. כי להיות שם כששמח זה לא חוכמה. ושיקרת. שיקרת כל כך הרבה, ובכל פעם ששיקרת שיקרתי לעצמי שלא אכפת לי, ידעתי למה אני נכנסת. היה לי מקום מוגבל מלכתחילה. אבל הוא הספיק לי.
ועכשיו? עכשיו בא לי להתפשט, לגדול, לצמוח, והגומחה שנתת לי כבר לא מספיקה. אתה כבר לא מספיק. אני צריכה הרבה יותר. האמת הגעתי לשלב שמאד קל לי להיפרד מאנשים. החלק הקשה הוא כשהם נפרדים ממני. אבל לא חושבת שאי פעם תעשה את זה. תמיד העדפת לברוח מעימות.
לחיי דרך חדשה. עם הרבה מקום והרבה יותר שמחה.
