Harry Potter and the Chamber of Shitposting

החיים הם רכבת הרים. אתמול אכלתי בסהכ 923 קלוריות כל היום. היום אני על 925 קלוריות כבר ב 11:41. 

והיום בפינת הדה אינפלואנסינג שלנו: בייביגירל את לא צריכה לקנות סדרה מיוחדת להגנה לשיער מפני מלח וכלור. תקחי איתך לים/בריכה את מסיכת השיער הרגילה שלך ותשימי ישר אחרי שיצאת וזה יעשה בול אותו אפקט. שמחתי לעזור. 

אח, האמנות העתיקה של הצנזורה.

הבסטי שלי ארגנה ערב הרצאות על BDSM ולא יכולתי לספר למשפחה באיזה ארוע אני נוסעת לעזור אז אמרתי להם שהיא מארגנת ערב הרצאות ללהט"בים. 

יושבת לי בלילה בחדר חשוך במיטה. לבד. רואה בזווית העין משהו שחור זז בחשיכה. מתפללת לכל האלים שזו רק רוח רפאים ולא, חס וחלילה, ג'וק. 

משפיענים (אינפלואנסרים בלעז) מעודדים אתכם כל הזמן לקנות דברים 

אני רוצה להיות הדה-אינפלואנסרית הראשונה 

היום בפינת הדה אינפלואנסינג שלנו: את לא צריכה את הדאודורנט לכל הגוף של דאב. את יכולה פשוט לשים את הדאודורנט ספריי הרגיל שלך על חלקי גוף שהם גם לא בית השחי. 

כדי לאזן את הפוסט האחרון, אבא שלי בזמנו הציע נישואין לאמא שלי ביום ההולדת שלה עם מארז 6 כוסות חלב במקום עם טבעת.

הם הזוגיות הכי טובה שראיתי בחיים שלי.

מגיל 13 בערך אני יודעת שאני רוצה הצעת נישואין על הגג של מאיץ החלקיקים בויצמן אבל מאז שאני בן אדם מבוגר נהייתי יותר מציאותית

אבל אחרי שראיתי את הצעת הנישואין על גג האמפייר סטייט כוסעמק אני רוצה הצעת נישואין על הגג של המאיץ בויצמן על אפכם ועל חמתכם 

אוקיי לא חייב על אפכם וגם לא חייב על חמתכם אבל כן חייב על המאיץ

אני מבקשת שהבסטיז שלי ישמרו את הפוסט ויראו לגברת בחורה/מר בחור לכשהם יכנסו לחיי תודה 

אני רק רוצה להבהיר למקרה שזה לא ברור מהכותרות גם של הבלוג וגם של כל פוסט שהכל פה הומוריסטי ואין לי באמת הפרעת אכילה.

עכשיו, איך אני יכולה להיות בטוחה שאני לא אעבור את הגבול הדק שבין תהליך בריא של ירידה במשקל לבין הפרעת אכילה? פשוט מאוד. כי זה מביך.

הפרעת אכילה זה מגניב ורומנטי כשאת תיכוניסטית בת 16-17, גג גג גג עד גיל 23, ואז כל החברות שלך מבזבזות את ההפסקה שלהן בלרדוף אחריך ולהכריח אותך לאכול והכל הכל סובב סביבך וסביב זה שמוודאים שאת אוכלת וכל הזמן מספרים לך שאת יפה ואת נאנחת בדרמטיות ואומרת שאת שמנה כשבמציאות את עור ועצמות. זה מגניב. עצם ההגעה למצב הזה מקפיצה אותך אוטומטית לטופ 5 של השכבה. (אגב זאת לא אני בת ה-16. זאת אנה מהכיתה המקבילה. רואים את הזאת מאחורה על המדרגות, עם חולצה צמודה לא מחמיאה, כתמי זיעה בבית שחי ויותר שוונצים משיער על הראש שאוכלת פיצה בשתי ידיים? יופי, זאת אני.)

אבל הפרעת אכילה כשאת נושקת ל-30? אין מביך כזה. רק מהפאדיחה אני לא מפתחת אחת. 

וזה לדעתי צריכה להיות הדרך שלנו לטפל בכל תופעה לא רצויה. שיימינג ובריונות כל הדרך.

רוצים שגם נערות צעירות יפסיקו לפתח הפרעות אכילה? צריך להפסיק להיות עדינים איתן ולהגיד אוי מותק את יפה בדיוק כמו שאת בבקשה תשמרי על הבריאות שלך ולהתחיל להגיד מה את סתומה שאת לא אוכלת? אין לך שכל כאילו? 

אותו כנל תופעת החרמות, האלימות, האנשים שלא מבינים את הקונספט של להצמד לימין במדרגות הנעות, דיבור בטלפון בתחבצ וכל אחיהם. כל תופעה שאנחנו רוצים להפסיק אנחנו צריכים להפסיק לדבר על המוסריות והסכנות שלה ולעבור במקום זה פשוט לעשות בריונות ולשטוף לכולם את המח שרק מפגרים לגמרי עושים את זה.

על הזין של אנשים שהם יוצאים חארות כלפי אחרים או פוגעים בעצמם, אבל אף אחד לא רוצה להיות הבן אדם המביך שכולם חושבים שהוא דביל.

הרייג'בייט האהוב עלי זה כשמתחילים איתי(27) כאן ילדים (כן, ילדים) בני 20-23 להגיד להם "מותק אני יכולה להיות אמא שלך" 

זה מעצבן גם אותי, גם אותם, גם את הקוראים של הפוסט ומהו רייג'בייט מוצלח אם לא כזה שמעצבן את כולם במידה שווה 

אוקיי הצלחתי לעשות גלואו אפ לשיער שלי עכשיו נשאר לי רק הפנים הגזרה השיניים והאופי