קינקים שגיליתי בפעם הראשונה שיש לי אותם, לרוב אחרי ששנאתי את המחשבה עלהם ואפילו צחקתי עלהם באיזשהו מקום, כתלות ברמת הבושה שהרגשתי כשגיליתי שאני בקטע שלהם בעצם:
לא נעים להודות אבל מתברר שאני אוהבת אינפי
אני ממש אוהבת אינפי
אם אני מסננת אתכם זה כי אני עושה אינפי
עברתי ממצב של לתכנן לעצמי פרויקטים כדי לא ללמוד ("אולי אני אסדר את החדר קודם? אולי אני אשפץ אותו גם? אולי אני אסע לאפריקה להתנדב? אולי אני אסדר להם את החדר באפריקה?") למצב שאני פותרת אינפי ומדחיינת את כל המשימות האחרות שלי
אני שתמיד דאגתי להגיד "איכס תועבה" על כל מה שקשור למתמטיקה
"איכס אבל למה בציבור למה הילדים שלי צריכים לראות את זה סבבה שאתם אוהבים לחשב גבולות אבל תעשו את זה בבית שלכם"
ותראו איפה אני היום
אל תדברו איתי אלא אם כן יש לכם סיכומים טובים לאינפי