לפעמים אני רואה תרגולים של האוניברסיטה כמו שערס תל אביבי רואה משחק כדורגל
"הלוווו הלוווווו מה אתה עושה אתה לא רואה שזה איבר כללי???"
"מה נראה לך שאתה עושה עם הקבוצה הזאת, אתה לא רואה שזה מספר סופי של איברים ואנחנו מדברים פה על אמירה גבולית?"
"מאמי!!!! יש לך עוד! קחי ε קטן מחצי ותגמרי את הסיפור כבר"
"חמוד! המרצה כולה אמר איך חישבו לראשונה את מהירות האור, לא צריך לשאול שאלה שאיכשהו מקשרת את זה ליחסות הפרטית רק כדי להראות שאתה מכיר.זה הטכניון מאמי, כולנו קראנו את היקום האלגנטי בשביל הכיף בכיתה ג. אתה לא מיוחד!"
ולפעמים אני בכלל רואה את זה כמו טלנובלה ספרדית
"אבל מה קורה עם הטיפות הטעונות בסוף?"
"בלי ספוילרים!!! אני רוצה קודם לחשב את הגבול בעצמי לא לא אל תגלי לייי"
"אני לא מאמינה שכל הזמן הזה הניסוי של תומפסון היה מבוסס על שדה מגנטי ולא רק משיכה חשמלית. כל חיי הם שקר מה אני אעשה הלאה"
ברוך בורא הזום והעטלפים הסיניים שבזכותם גיליתי שהחומר נקלט הרבה יותר טוב אם יש לי את האפשרות לצעוק על המסך כמו גבר לבן עם כרס בירה מהכורסה שלו בשנות ה60.
נסו גם, זה כיף.