|
|
|
אני רוצה לדעת מי האידיוט שהחליט שלמאורעות שמתרחשים באותו זמן קוראים space-like, ולמאורעות שמתרחשים באותו מקום קוראים time-like. (#סיבה_מספר_42_למה_לא_כדאי_ללמוד_יחסות)
רק למצוא אותו ולדבר איתו. כפי שאמר אדם חכם, אלימות היא לא הפתרון אבל מכות כן.
תקופת מבחנים ימלעון אין איסטר אגס רוצה תערוך ותכתוב לבד אל תדבר איתי בכלל אלא אם כן יש לך סיכומים טובים לתנע זוויתי תודה שבת שלום
לא רומזת שום דבר, אבל רק שתדעו שכל האנשים שמתבלבלים בין סיבתיות לנסיבתיות מתים בסוף
הקדמה לסיפור שהיא תקדים את הסיפור: לרוסים יש אמונה תפלה שאומרת שאם שמת את החולצה הפוך בטעות אז ירביצו לך. כדי לבטל את הקללה צריך להוריד את החולצה, לזרוק אותה על הרצפה, לדרוך עליה ואז ללבוש אותה נכון.
ממאורעות השעה האחרונה:
קולטת ששמתי את החולצה הפוך.
תוהה אם יש לי כח ממש להוריד אותה ולדרוך עליה במקום פשוט לסובב אותה.
נזכרת שאני דווקא רוצה שירביצו לי.
מסובבת את החולצה וממשיכה בחיי.
לבקשת הקהל כי אני יודעת שכולכם חשבתם על זה אבל לא היה לכם נעים לבקש כמו שלטיכו ברהה לא היה נעים להגיד שהוא חייב לשירותים באמצע ארוחה עם המלך ובסוף הוא מת מזה - עוד אמונות תפלות מוזרות של רוסים:
* לפני שיוצאים לדרך ארוכה (למשל לחו"ל), כל מי שנמצא בבית צריך לשבת איזה דקה שתיים.
* אם עברתם מצדדים מנוגדים של עמוד צריך להגיד "שלום" אחד לשני, אחרת תריבו.
*אסור לאסוף לכלוך לתוך היד, אחרת תריבו.
*אסור לשים מפתחות ישירות על השולחן.
*אם יצאת מהבית ושכחת משהו, אסור לחזור לקחת אותו. אם ממש ממש חייבים, צריך להסתכל במראה ולחייך כשחוזרים.
*אם נכנס לך זבוב לחלב סימן שיבואו אורחים.
*אם החתולה שלך שוטפת את עצמה סימן שיבואו אורחים.
*אסור להעביר דברים דרך מפתן דלת - צד אחד צריך לעבור את המפתן ורק אז להעביר
*אסור לתת דברים לאנשים אחרים או להוציא את הזבל אחרי השקיעה.
*וכמובן האהוב עלי- בתוך הבית גר יצור קסום שהוא סוג של "רוח הבית" שנקרא דמבוי(damavoy). אם נעלם לך משהו זה כנראה כי הדמבוי לקח אותו. בשביל שהוא יחזיר את זה צריך להשאיר לו מנחה בדמות צלוחית חלב או דבש ולבקש ממנו להחזיר.
בונוסים:
*אם לא ינקו את הבית או יריבו בו הרבה הדמבוי יחליט לעזוב את הבית וינסה לעבור לבית אחר. אבל הוא לא באמת מסוגל לזה, אז הוא פשוט ימות בדרך, והדם שלו יהיה על הידיים שלכם.
*כשאתם עוברים דירה הדמבוי שלכם יכול לעבור איתכם רק אם מזמינים אותו. אחרת הוא נשאר מקובע לבית. צריך לשים לו נעל בית בכניסה ולהגיד "קח לך מזחלת, סע איתנו" (#ברוסית_זה_מתחרז) והוא יבוא אם עוד לא עליתם לו על כל העצבים.
חושבים שהילדות שלכם הייתה מוזרה? ההורים שלכם ארזו איתם שד בתוך נעל בית כשהם עברו מאוקראינה לאשדוד ואז מאשדוד לתל אביב ומתל אביב לראש העין? השארתם מנחות ליצור שגנב לכם את השיעורים במתמטיקה? הייתם בחרדה קיומית שאתם אחראים לרצח של דמבוי כי צעקתם על אמא בגיל 7 שאין לכם כח לשטוף כלים? לא? אז סתמו תתחת.
אני רוצה להגיד תודה מיוחדת למנהל שלי בעבודה, שבנה את הפורום של המכון ככה שכתוב רק התאריך שבו נשלחו ההודעות ולא השעה, ואז תלמידים יחשבו שאני אדם מתפקד ולא פסיכופתית שעונה להם לשאלות ב2:57 בלילה. בשורות טובות.
אין איסטר אגס בשעות האלה כפרע אם אתה רוצה יש בדיחת קורגי או בדיחת תדרוך עלי, תבחר
אמא שלי מדברת על ההריון איתי: אבא שלך ואני תכננו אותך כמה חודשים מראש. עשינו אותך בשעה 9 ב10 ל11, שיהיה יפה. עד גיל 4 היינו נותנים לך כל שנה מתנה ביום הזה, אבל אז הפסקנו כדי שזה לא יהפוך למוזר.
אתה בצול
אמא שלי מדברת על ההריון עם אחותי: כשאמרתי לאבא שלך שבדיקת ההריון יצאה חיובית הוא אמר "אל תדאגי אולי זה יעבור?" ואני אמרתי "לא סשה זה לא יעבור זה הריון לא שפעת."
זה לא האיסטר אג
שאלה שהייתי רוצה לשאול את האקדמיה ללשון אבל אני עדיין כועסת עלהם על הסירוב שקיבלתי ב2016 כשהצעתי להם להחליף את המילה "גרף עוגה" ב"עוגרף" אז אני שואלת אתכם במקום:
"בזכות ולא בחסד" = טוב, כלומר חסד=רע
"בחסד עליון" = טוב, כלומר חסד=טוב
אז חסד זה טוב או רע?
האם יש דרגה מסוימת לחסד שעד לשם זה רע אבל משם והלאה זה טוב? כמו למשל שלקבל נכשל בפיזיקה זה רע, אבל בפעם ההיא שקיבלתי 7 בפיזיקה הרגשתי אלוהים כי זה ציון כל כך אדיר אבל אם הייתי מקבלת 50 הייתי מרגישה מעאפנה רצח?
כל כך הרבה תהיות, כל כך הרבה טעיות, כל כך הרבה תאיות(בכל זאת, הרבה קורסים בביולוגיה), כל כך מעט מענות
חושבת שמגיע לי 10 דקות תהילה עם הסטיספייר אחרי יום ארוך של אינפיזיקה
שמה הרצאה ברקע על פול ווליום כדי למסך את הרעש של הויברטור
הולכת להנות
קולטת באמצע שהמרצה מתחיל לדבר על נושא שלא יושב לי טוב
עוצרת את הויברטור
מקשיבה להסבר של המרצה
חוזרת להנות
אגב שתדעו שהשיטה הזאת עובדת לי כל כך טוב. אני כבר זוכרת בעל פה את כל ההרצאות שלי. נפגש בטקס מצטייני נשיא, פראיירים.
פסיכולוג: יקר
לפרוק לאידיוטים המזדמנים שחושבים שזה מגניב להציע לי הצעות מיניות בכלוב כל פעם בפסקת חפירה על הבעיות והפחדים הכי עמוקים שלי: חינם
בזמן האחרון עליתי על לייף האק מדהים. זה לא סתם האק זה פאקינג god mode.
כל מטומטם שחושב שמותר לו לשלוח לי שטויות לא במקום מקבל פסקת חפירה של לפחות 500 מילה על כל הבעיות שלי, כבונוס אני גם מוסיפה בעיות דמיוניות כדי לפלפל קצת את העסק בכל זאת אני שיטפוסטרית on duty אני לא יכולה סתם ככה להתעלם מהחובה שלי לציבור יש לי שבועה לקיים. ככה אני גם מטרילה וגם פורקת את כל מה שאני צריכה לפרוק ואין לי למי. וכל זה כמובן במסגרת של צדק פואטי.
השיטה הזאת טיהרה את העור שלי, השקתה את היבול שלי, בירכה את הבית שלי, הכניסה את הכלים למדיח שאין לי, קנתה לי מדיח, סיימה במקומי את הסיכומים באנטומיה וניגשה במקומי למבחן באינפי והוציאה 98. תעשו לעצמכם טובה ענקית ותנסו גם, בחיים שלי לא הייתי כל כך רגועה, כולל הפעם שהייתי אחרי 12 כוסות אלכוהול מכל הסוגים בחתונה של אחותה של החברה הכי טובה שלי.
"many people ask me what my skin care routine is. it is simply ignoring men. you will have clear skin."
~Mia Dio
מעריב לנוער שלום,
אתם חושבים שרואים שאיבדתי את זה סופית?
"ארתור ביקש מהמכונה להכין לו תה. מהמכונה יצא נוזל שהיה דומה, אם כי לא בדיוק, למשהו שבפירוש איננו תה."
~מדריך הטרמפיסט לגלקסיה
הצעה עסקית יחידה במינה לכבוד חג המבחנים הבא עלינו לטובה:
מישהו הטריד אתכן בכלוב? היה דושבאג? הציע הצעות מיניות לפני שהסכמת לשיח כזה?
שלחו לי את הכינוי שלו + סקרינשוט/תיאור של מה שהוא עשה ואני מבטיחה ליפול עליו כמו ארה"ב על הירושימה ולאכול לו את הראש עד שהוא יתאבד.
תנו לי רעיון אחד(1) להטרלה טובה יותר קדימה איי דר יו איי דאבל דר יו.
מה בתפריט?
מחשבות פילוסופיות עמוקות
מחשבות פילוסופיות רדודות
סיפורי זוועה מדייטינג עם בנות
בכי היסטרי
פולסא דנורא
דאדי אישיוז דמיוניים
מאמי אישיוז אמיתיים
סיסטר אישיוז מרוכבים
50 תמונות בדקה של החתולה שלי
"לפעמים אני חושבת שאנשים דווקא באו למסיבה של סטיבן הוקינג אבל ביקשו ממנו לשמור על זה בסוד כדי לא לקרוע את מארג המרחב-זמן"
הפאנז הכי מזעזעים שידעה האנושות
בכפוף לתקנון עד גמר המבצע או הנוירונים במח שלי
נחתום בציטוט של אלוהים2:
I eat here all by myself because they say sharing is caring. But I don't care.
~Mia Dio
