שפחון כתב/ה:
----------גם אני כיניתי אותך ילד. בשרשור אחר.
----------ולא בשביל להרגיש צודק, אלא כי באמת כתבת כמו ילד.
----------וגם כאן אתה מתנהג כילד. אבל זה טבעי, אתה ילד.
----------ולא רק כאן. קראתי כבר כמה דברים שכתבת לאחרונה. והדבר הכי ברור שנובע מהם, הוא שאתה חסר ביטחון לחלוטין. זו בעיה נפוצה אצל פרפקציוניסטים. אתה כל הזמן מחפש חיזוקים, ואיפה? באתר אינטרנטי מלא בבעלי בעיות נפשיות (אתה כינית אותנו כך). וחבר מרעיך? מאותו אתר בדיוק.
----------אז הרשה לי להצטרף לאדון וחבר ולומר, השלשול הזה מעיד עלייך ועל חבריך יותר מכל דבר אחר, ורמז דק: לשלילה. חבורה של גסי רוח רעי לב הנהנים לפגוע באחרים, להקטין כדי להרגיש גדולים והכי חשוב, להרגיש זה את לשונה של זו עמוק בתחת המטונף שלכם.
----------זה מהפרופיל שלך: "מאמין בטוב לב" - איפה בשרשור הזה ובאחרים שאתה אחראי להם יש חיזוק לזה?
----------רוצה לדעת מה אני חושב? אתה בז לעצמך ומנסה למצוא כל הזמן חיזוק לכך שאתה טועה. אבל כנראה שיש גרעין של אמת במה שאתה מרגיש.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תגובה שלי:
1. הכינוי ילד טומן בחובו אמירה מסוימת - ''אתה חושב באופן שאני חשבתי פעם אך לא חושב כך יותר''. זו טענה שבאה להבהיר את הרגשות שלך אך אינה מתגבשת לכדי טיעון שעובר לצד השני, שהוא אינו אתה, מטבעו.
2. לגבי חוסר הבטחון. אני יכול להבין איך כתוצאה של השלכה, שאינה קשורה כלל למי שאני או לדברים שאני כתבתי, אנשים חסרי בטחון עשויים לקרוא לי חסר בטחון. אך הנה לך מדד ''אובייקטיבי'' לבדיקת חוסר בטחון על אמת:
כאשר אדם חסר ביטחון מוכרח להתמודד עם המקומות החסרים אצלו הוא מגיב בתוקפנות, לא עונה לגופו של טיעון אלא לגופו של אדם, או מתעלם לחלוטין מהדברים. ניתן לראות תסמינים אלה בהודעות של טעימה, סושי, אדון וחבר ואחרים. לעומת זאת, אשמח לראות מה היא הנקודה הרגישה שאתם רואים אצלי. כאמור, בנושא הזוגיות, היא מעולם לא עלתה פה לדיון וזה מגוכך שמישהו חושב שאכן השרשור הזה עסק בשלב כלשהו בזוגיות שלי.
3. טוב הלב נמצא בהודעות כמו של בכוח המוח שניסו באמת ובתמים להראות לטעימה ואוהבת כיצד היא נראית לאחרים וכיצד היא עשוייה לשפר את עצמה. טוב הלב שלי מתבטא בעובדה שאני טורח להגיב לעניין במשך לא מעט הודעות כאשר הצד השני מתעלם, עד אשר אני עובר לטקטיקות אחרות. באופן דומה להודעה ארוכה זו.
4. אני אמנם מחפש חיזוקים באתר מלא חוליי נפש זה. אתמול בדיוק העלו בפניי את הטיעון כי זה לא רעיון טוב; זה כמו להביט בביתן מראות בגן שעשועים מבלי לדעת היכן העיוות נמצא. עוד לא עיכלתי לחלוטין את הטיעון הזה, אני יכול לומר שאני מקבל אותו בצורה מסוימת, ונזהר לא להגרר למטה.
(אני רק אציין בהקשר זה שיש לי גם חיים מחוץ לכלוב, ואני מחפש שם חיזוקים לא פחות.)
5. אני לא בז לעצמי; אני לא פחות ממעריץ את עצמי. הבעייה העיקרית שלי (נרקסיזם בניגוד לפרפקציוניזם) היא שאני לא מצליח להבין איך אנשים לא מעריצים אותי כפי שאני מעריץ את עצמי.
לפני 13 שנים. 27 באוקטובר 2011 בשעה 5:29
