היי חומד מה שלומך
רגיל. ואצלך?
גם. שום דבר מיוחד חשבתי שיצא לי לראות אותך היום. איפה את נמצאת?
אני עוד 15 דקות בבית
אווףף ממש בא לי לראות אותך
ממש בא לך? עד כמה בא לך?
מאוד ועכשיו גם אני מתקרב הביתה אולי נפגש במקום באמצע
תגיע לחורשה ב..... אני אחכה לך בשביל עם הרכב מונע
אני בדרך
חושך צינה ורכב חונה עם מנוע פועל
אני עוצר מאחוריה מכבה את המנוע ויוצא לקראתה. היא מכבה את שלה ויוצאת אלי. גבוהה ממני בראש. אישה גבוהה מלאה שופעת. מתקרב אליה ומושך אותה אלי. מנשק אותה בלהט הלשון טועמת את מעמקי פיה. יונק את לשונה. אוחז את התחת הגדול והעגול מצמיד אותה אלי.
אוחז אותה בשערות מטה ראשה לאחור נושך את צווארה. היא מתרחקת.
מביטה בי מרימה את חולצתה. מרימה את החזיה נותנת לשדיה הענקיים לפרוץ החוצה. שדיים עגולים מלאים מוצקים פטמות בולטות.
ניגש אליה אוחז באצבעותי את פטמותיה ממולל אותן היא נאנחת מתמסרת וצורחת לתחושת הכאב הנגרמת מהלחץ הפתאומי בפטמותיה. צעקה המתגלגת בחורשה האפילה. לא מרפה מהפטמות לוחץ חזק יותר וככל שלוחץ הן מתמלאות בדם הרץ בגופה, מתנפחות ,הופכות חמות וגדושות.
בבקשה תן לי להכניס אותך לפי לוחשת. מרפה ממנה. על הברכיים יורדת ברכייה שוקעות בחול פותחת את הרוכסן מוציאה אותו זקור חם למרות צינת הלילה.
מסתכלת אלי פותחת פיה ויונקת את כולו לתוך פיה. מלקקת. מעבירה אותו על פניה. לפתע אור מבליח ומאיר את השביל. רכב מסחרי חולף על פנינו ואני אוחז בעורפה חודר לתוך פיה מקפיד לאחוז בראשה שלא ייסוג.
מרגיש שעומד לגמור ועושה זאת על פניה והיא מסתכלת בעיני לכיוון מעלה פניה מכוסות היא מלקקת שפתיה, מתרוממת מעל החול.
אני מסובב אותה משכיב אותה על מכסה המנוע רגליה פשוקות ידי האחת אוחזת בגרונה ואצבעות ידי השניה חוזרות למחוץ את פטמותיה. שוב צעקה..שוב הדהוד בין העצים אצבעותי חופנות את שדיה השופעים מתחפרות בבשר המוצק.
עוד לא הרגשתי את הנוזלים שלך....
במהירות פותחת את רוכסן מכנסיה נותנת להם לגלוש. מתרוממת מעלה לכיוון השמשה כדי לתת מקום לתחת הרחב והעגול שלה.
רוכן קדימה נוגס את הפטמה המלאה נועץ שיניים בשד הלבן. יד אחת אוחזת עדיין בגרונה מצמידה אותה למכסה המנוע. יד שניה גולשת בין רגליה חופנת את ערוותה הרטובה אצבעות הפלסות שפתיים. חודרות אחת ועוד אחת ועוד אחת ויש מקום גם לרביעית ועם ארבע אצבעות בתוך הרטיבות החמה והאגודל על הדגדגן המלא מאונן לה חודר פנימה והחוצה קולות הנוזלים נשמעים היטב בדממת הלילה.
יד לוחצת על הגרון
יד חודרת פנימה עמוק לגופה
אגודל לוחץ על הדגדגן
ולשון נעוצה בתוך פיה מנשקת בתשוקה ואהבה
וברחבי החורשה נשמעות רק נהמותיה וגרגורי התשוקה הנבלעים בתוך נשיקה של גבר ואישה אוהבים
אדון ושפחה.
אחרי כשיצא מהחורשה לכיוון הבית יתקשר אליה
את יודעת אמר לה בחיוך יש כתם ענקי של נוזלים על מכסה המנוע שלי.........
עוצמה רכה
שיפוץ הטירה הוא כמובן מטאפורה לסדר שאני עושה בתוכי ועם הסביבה שלי
כנראה חשבון הנפש של אמצע שנות ה 40 מביא אותנו לתובנות שהיו לנו אבל לא
החלטנו לעשות איתן חסד.
ובהזדמנות שאני עובר בחדרים אני מוציא את שלדים הישנים. מאוורר את הטחב
פותח את החלונות נותן לאוויר להתחלף ולשחרר את כל מי ומה שמעיקים עלי.
לעיתים אנחנו סוחבים איתנו את אלה שלמראית עין מנסים לשכנע אותנו באופן לא מודע
שהם רוצים בנו וחפצים בקשר איתנו כשבעצם כל מה שהם רוצים זה אוזן קשבת, מישהו להאחז בו.
אדם צריך אחת לכמה שנים לאוורר את הטירה שלו. לתת לאנרגיות חדשות לזרום בין החדרים. לתת לנפש שלו דרור לבטא את הייצרים, היצירתיות, המכאובים, האושר והכמיהה.
ובסופו של דבר לברך ולשמוח על היש, לא לבכות את מה שהיה יכול להיות לחתור לשלמות, לשקט הנפשי ולרמת הגשמה ומימוש הפוטנציאל הרגשי והאינטלקטואלי לא רק הגשמי והחומרי.
הסטירה העיפה אותה לעברו השני של החדר. בדרך נתקל גופה בכורסא היא התקפלה על גב הכורסא גופה עף מעליה ונחבט בקיר הלבן.
היא לבשה מכנסון לבן קצר שעטף את ישבנה העגול והשופע, תחתוני בוקסר קטנטנים, גופיה כתומה שבקושי ארזה את שדיה. יחפה נכנסה לבית הקפה 180 ס"מ של בטחון עצמי עטוף בגוף מלא מעט.
הוא ישב על הבר כפי שקבע איתה. "בחור ממוצע" עברה המחשבה בראשה. הוא ירד מהכיסא הגבוה וצעד לעברה, ג'ינס אופנתי חולצה מכופתרת לבנה שנמתחה על גוף שרירי, "לא פלא שהורה לה להגיע יחפה" חשבה כשנעמד מולה אוסף את ידה בידו החמה לוחץ אותה ומושך אותה אליו מטה מעט לנשיקה רפה על לחייה.
ידו עטפה את מותניה מובילה אותה למרכז בית הקפה ההומה. היא חשה את הגוף הקשה החם הצועד דבוק לשלה.
"או קיי חשבה...נחמד...שרירי...ג'נטלמן....אני אהרוג את רונית על הבליינדייט הזה..מה זה הגובה הזה?...אני אמחץ אותו תחת השדיים שלי...איך בדיוק ה 175 השדוף הזה בדיוק ישלוט בי" חייכה למחשבותיה שלה מניפה את ראשה הצידה בשחצנות שערה הג'ינג'י המלא מתנופף באמירה מוחצנת...מי יכול עלי.
ידו מכוונת אותה לספה הרכה כמעט דוחפת אותה לתוכה ועוד גופה מתייצב חשה אותו נדחק אחריה מתיישב הכי צמוד שאפשר מרפקו מתחת לשד השמאלי שלה בין הצלעות שלה.
מבטה הזועף נעלם בשניה עם הופעתה של המלצרית הנושאת שני גביעי יין לבן צונן. "תשתי נורא חם בחוץ זה ירענן אותך" ואז הבליח החיוך שהגיע לו עד העיניים מבליט את קמטי הצחוק סביבן "לחייך מיטל שמח שהצלחת להגיע ועוד לבושה בדיוק כמו שביקשתי" והחיוך המיס משהו מהאנטי שכבר נבנה אצלה כלפיו הם השיקו כוסות לגמו וצמרמורת עברה בגופה כשחשה את כף ידו מרפרפת על פנים ירכה השמאלית.
"לחייך שלך" החזירה במבט רושף על היד המרפרפת.
"את חייבת להכיר אותו" התלהבה רונית "הוא פצצה מתקתקת, אני לא יכולתי לעמוד באקסטרים שלו, ואת יודעת מתוקה שהגבולות שלי די גמישים" "מה את מתלהבת, לחטוף סטירה לפני, ספנק תוך כדי ולהגיד תודה אחרי זה כבר פוזה רונצ'וק" מלמלה מיטל תוך שהיא ממוללת את פטמותיה של רונית בין אצבעותיה צובטת הכי חזק שאפשר "היום אני מעמידה לך אותן ואת לא הולכת עד שאני לא שומעת אותך מבקשת שאפסיק" לחשה מיטל אוחזת בידה השניה את שערותיה של רונית מושכת חזק אחורה ולמטה ובנשיקה עמוקה יונקת את לשונה של הילדה המתוקה הזו שרק לפני חודש התיישבה שולחן לידה במשרד רואי החשבון בו שתיהן היו באמצע ההתמחות.היא ג'ינג'ית גבוהה מוחצנת נשית והיא שחרחורת, עור חלבי, שמנמונת במידה, שפתיים בשרניות אדומות, שדיים קטנים, עיניים כחולות ופטמות שמיטל הייתה מוכנה לינוק במשך שעות......
כדי להכניע לא נדרש כוח נדרשת עוצמה
בכל אחד מאיתנו קיימת עוצמה לא לכל אחד מאיתנו יש את הכוח
וכאן נעוץ ההבדל
העוצמה היא פנימית באה מהמקומות העמוקים שבנו
בעוד שהכוח הוא פיסי בא מהשרירים
אדון יכול להצליף ולהכאיב לנשלטת שלו במשך שעות ארוכות ולא לקבל אפילו דמעה או תגובה
לכאב. כי זה כאב שבא ממקום של כוח לא ממקום של עוצמה.
והעוצמה באה ממקום של חיבור נפשי בין אדון לנשלטת שלו.
מחשבות על עוצמה וכוח...
לעיתים אנחנו כותבים דברים או אומרים אותם והצד השני פשוט מפרש אותם הפוך
תקשורת היא עניין כל כך מורכב בייחוד זו בין אנשים בכלל ובין גבר לאישה בפרט
וכשהדברים נקראים על ידי קורא מהצד בכלל העניין מסתבך.
מצאתי שהדרך הטובה ביותר היא פשוט לשאול "למה התכוון המשורר"
כך לא נבנה תסריטים לסרטים שלא להם הייתה הכוונה
כך נתקרב ונתחבר לאלה שאליהם/הן אנחנו רוצים להתחבר יותר מהר וביתר קלות.
ובעצם לו רק יכולנו לקרוא מחשבות הכל היה נפתר...
ואולי רק היה פותח פתח לצרות אחרות :-)
עולה לחדר הקטן במגדל הגבוה הד צעדי מהדהד בשקט של הלילה
חדר שסביבו חלונות הצופים אל נופים מעורפלים. קולות הלילה מגיעים מרחוק
חלונות שראו מחזות מבפנים ומבחוץ.
החדר מוקף ספרים בכריכות עור חלקם לא נפתחו כבר שנים
צמוד לחלון המרכזי השולחן שנבנה מלוח עץ מחורץ וכבד
עץ הספוג בצעקות הכאב של אלה שנחקרו כשהן עקודות עליו
עץ שלתוך חריציו זרמה זיעתן הקרה כשהאשימו אותן במעשי כשפים
כיסא גבה משענת מרופד באריג ירוק לתוכו רקום סמל השושלת
אור הנרות השמנים מרצד על הקירות
שוקע לתוך מושב הכסא
מקיש ENTER ומתחיל להדפיס....
חזרתי לכתוב....:-)
עולה לחדר הקטן במגדל הגבוה הד צעדי מהדהד בשקט של הלילה
חדר שסביבו חלונות הצופים אל נופים מעורפלים. קולות הלילה מגיעים מרחוק
חלונות שראו מחזות מבפנים ומבחוץ.
החדר מוקף ספרים בכריכות עור חלקם לא נפתחו כבר שנים
צמוד לחלון המרכזי השולחן שנבנה מלוח עץ מחורץ וכבד
עץ הספוג בצעקות הכאב של אלה שנחקרו כשהן עקודות עליו
עץ שלתוך חריציו זרמה זיעתן הקרה כשהאשימו אותן במעשי כשפים
כיסא גבה משענת מרופד באריג ירוק לתוכו רקום סמל השושלת
אור הנרות השמנים מרצד על הקירות
שוקע לתוך מושב הכסא
מקיש ENTER ומתחיל להדפיס....
חזרתי לכתוב....:-)