זה לא פוסט רגיל. עמכם הסליחה. לא יהיו פה זיונים, או בדס״מ, לא הצלפות ולא אוננות.
אני אחרי סופשבוע מדהים בריטריט יוגה, שלא יכול היה להגיע בתזמון מושלם יותר.
אז בעצם זה פוסט של השלמה. הבנה, התבוננות, משמעות. מקום לזרוק אליו את המחשבות שלי מהשבוע האחרון, מהחודשים האחרונים, מקום לזקק אליו את המסקנות שהסקתי, התובנות שקיבלתי, והיעדים שיש לי עוד להגיע ולכבוש.
בין היתר הבנתי, וגם יצא לי להגיד את זה בקול רם, שאני רוצה זוגיות. ממש לא כזו של בעל, בית וילדים, אלא כזו שמייצרת פאוור קאפל אמיתי, מישהו שיהיה שווה לי, אך יחד עם זאת שיהיה מספיק חזק כדי ללמד אותי כל יום משהו חדש.
הבנתי גם, שאני רוצה (וצריכה) חום. רגש, מילים טובות, מחמאות, חיזוקים. כי פתאום הבנתי שהעובדה שגבר יחמיא לי ״את יפה״, לא אמור להיות כזה אירוע מכונן. זה אמור לקרות ברגיל, בשגרה.
הבנתי שיחד עם העובדה שאני רוצה להישלט, אני רוצה קודם כל לשלוט על החיים שלי. לא לאבד את עצמי, לא לתת לעצמי להיעלם, לבטא את עצמי, את הרצונות שלי, את הרגשות שלי.
עכשיו לכאורה הייתי צריכה לכתוב מן רשימת מכולת, עם הדברים שאני מחפשת בשולט שלי, או אולי גבולות אדומים שאיני מוכנה לחצות (ויש לי כאלה).
אבל המציאות הוכיחה שהיא כל כך בלתי צפויה ופלואידית, שאני באמת מעדיפה לבדוק, ולבחון ולהכיר, ולהתנסות, ופשוט לחיות. ולהיות טובה לעצמי. זה קודם כל.
חג שמח לכולם.ן 🤍🌾
