המפגש הזה התחיל בחיבוק.
הוא שוכב במיטה, מושיט את היד ומושך אותי אליו. שנינו עירומים, גוף אל גוף ואני מרגישה את החום שלו. זה היה כזה נעים שכמעט נרדמנו.
אני בתקופה מוזרה.
הבדס״מ פחות נוכח ביום יום שלי, טרדות החיים עצמם השתלטו עליי, והחרמנות שלי פחתה.
אני לגמרי בדיסוננס, כי מצד אחד אני כמהה להרגיש שוב את השליטה, ההשפלה, הכאב וחוסר האונים.
אבל מצד שני, כשהוא מלטף לי את השיער, ומסיט לי את הדמעות מהפנים - אני רק רוצה להיבלע בתוך החיבוק האבהי (כן אמרתי זה) שלו, ולחזור להיות קטנה שוב.
אולי זה הבדס״מ שלי שמתפתח, שמשתנה.
אולי זו בכלל אני שמשתנה.
אנחנו מתעשתים, לא לשם כך התכנסנו, ובתנועה מהירה הוא שולח את הלשון והאצבעות שלו לכוס שלי.
הוא מבקש שאמצוץ לו, ואני ניגשת לזין שלו בתאווה, החיוך מרוח לי על הפנים, יחד עם הרוק שלי. אני מכניסה את הזין עמוק אבל הרפלקס הזה. אין ספק שאני כבר לא מאומנת…
הוא אומר לי להביא קונדום, מסובב אותי וחודר אליי בדוגי. שלושה וחצי חודשים שזין לא נכנס לכוס שלי. מספר כמעט בדיוני שקרה בשל צירוף של נסיבות שונות ומשונות. הוא מזיין אותי במגוון תנוחות ואני ממלמלת ״חזק יותר״. כשהאצבעות שלו מוחצות לי את הפטמה, אני מרגישה איך אני נרטבת.
אני מבקשת מנוחה, הוא יוצא ושוכב לידי. זה לא מחזיק להרבה זמן כי האצבעות שלו שוב נשלחות לכוס שלי, הוא נוגע לי בנקודות חדשות ומעניינות, ומביא אותי לשרשרת גמירות פסיכית.
אני מוצצת לו ומלטפת את הזין שלו. מתענגת עליו. פתאום הוא תופס את הראש שלי, אני מבינה שזה תכף קורה, ומטח של זרע נורה לחלל הפה שלי, מחליק במורד הגרון.
אחרי חיבוקים, מקלחת ופרידה, אני מרגישה את הרעב המטורף הזה של אחרי סקס, ומזמינה לי פיצה.
זה לגמרי הרגל של תקופת הוניל.
או שלא? 😉
