|
|
|
בידיים רועדות
ולב פועם בעוצמה
בשפתיים סדוקות
וצמרמורת מקפיאה
הביטה ישר לתוך נשמתי
בחנה בקפידה את מידתי
פתחה לי צוהר להיות לרכושה
ציירה לי עתיד שיגמר בדמעה
מעז לרגע לצלול לעיניה המדהימות
משתקף שם סמרטוט שראוי למלקות
משפיל מייד מבט לבהונותיה המושלמות
ומתפלל שתשתמש בי בכמה צורות
בדרך חזרה אני מוקיר תודה
שזכיתי לשהות במחיצת אלילה
ברמיזות עטורות, אשליה בתוך הלילה,
מילים מדויקות, מלוות בעקביות לחלום של מחר.
המידע משתלט, דוחף לצד, מסתיר את האמת,
והמסרים מתאימים, מעט מידע והכל מרומז.
הפנטזיה משמיעה קול, מעוררת תקווה,
כל אחד יכול להיות אשליה, בתפאורה משלו.
אם רק תתמיד, תתן מעצמך ונתקדם יחדיו,
אבל הרגע הזה, זר ולעולם לא נועד.
באופק הנחשק, בעמקי הדמיון,
הולכתי שולל, בעיניים מכוסות בעלטה,
ברקע גרסאות שונות, דמויות מעולמותיי,
הפנטזיה כנקמת האיש התמים.
בשביל להתקרב אליך, ניפצתי שיריון בן עשרים
בשביל ללמוד ממך, נפרדתי מכל מה שידעתי
בשביל לדעת אותך, נברתי במילותיך ככתבי קודש
בשביל להתקרב אליך, הפקדתי בידיך את חלומותיי
בשביל לרצות אותך, אבעל את כל רצונותיי
בשביל לעניין אותך, גיליתי בי כתיבה מוקפדת
בשביל להועיל לך, אעמול קשה שבעתיים
בשביל חיוך שלך, אהפוך לבהמתך או רכושך
בשביל כוס קפה איתך, הייתי שם גם אלף דולר
שלך
בממלכת התשוקות, בה נוצרים סודות,
מתגוררת גבירה, שובת לבבות,
במחשבה פקוחה, מלאת חן ועוצמה,
בכל תנועה, היא שומרת על רכושה.
עיניה מאירות ידע, ראייתה עמוקה,
נוכחותה מצווה, ברוך ושלווה,
זמנה מוקדש ללמידה והשבחה,
את רכושה מוקירה, בגוף ונפש שלמה.
קולה חודר, כמו תפילה סודית,
היא כותבת פסוקים בהקפדה אלוהית.
הולך בדרכה ובוטח במנהיגותה,
נאמנותו המוחלטת תהווה מוזה עבורה.
בחיוך תמציתי ובמסירות לדרכה,
היא קושרת את שמו באוקיינוס העמוק של לבה.
בלילות היא סוכנת סמויה
שתיקותיה מכסות את האור
מילותיה הן ליקוי הירח
חלומותיי סרים לפקודותיה שנית
פוסעת בנפשי כאילו נבראה עבורה
נוטעת בי תודעה של סריס נאמן
ובעוד התת מודע נכנע ליצר
אני מתעורר רטוב כולי בעולם המקביל
- - - -
מי שנבחר בקפידה יתרה
מי שפילס את דרכו לליבה
מי שהתמיד ועורר בה תקווה
- -
הוא ששגה ונכנע לחולשה
הוא שהאיץ וביקש הקלה
הוא שאיבד ונשימתו נעתקה
- -
היא שמצאה מחילה בליבה
היא שזיהתה בו זיק של שלה
היא שהעניקה לו הזדמנות שנייה
- -
ועתה זוהי שעתו הגדולה
להוכיח כי ראוי הוא לחוס בצילה
לקבל על עצמו כל דין כלשונה
כשקשה להירדם מרוב התרגשות
כשהלב פועם יותר בעליצות
שהאדישות מפנה מקום לסקרנות
כשרעש החיים מתנגן באופטימיות
שכל דבר נדמה כאפשרות
הוא שהעז ושלח הודעה
ניסח שעות וזכה לתגובה
המתין בכיליון וגרר כל שנייה
דמיין ובנה תסריטים בכפייה
שמחת עניים בציפייה דרוכה
כשקיבלת אותי כפרויקטור מחשוב לעבודת קיץ מזדמנת
כשקלטת שאני בוהה בנעלי העקב והערת לי בתקיפות
כשהתחלת לתת לי משימות אישיות שלך
כשהסברת לי שמשרת הפרויקטור הפכה לעוזר אישי
שדיברת אלי בתוקפנות על חשיבותה של קבלת מרות
כשנעלת אותי במשרד להכין עבורך מצגות במשך שעות
כשנבקשתי לקנות לך בכל בוקר קפה בדרך לעבודה
כשהתעכבתי בטעות והוא הגיע אליך לא רותח
כשזעמת וירקת ודרשת שאשתה כי 'אתה אוהב קפה פושר'
אז גיליתי- אני נשלט! וכן, אני אוהב קפה פושר...
כשאת אומרת:
- חכה לי פה עד שאחזור!
- רק בכוח אתה מבין!
- בסוף אתה עוד תעבוד אצלי!
--
למה את מתכוונת?
האם את מתכוונת?
היה בכלל סימן קריאה?!
או שהכל אצלי בראש נברא...
