אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שגר ושכח >>

הגיגים מפנקסו של עוזר אישי >>
לפני 4 חודשים. 25 באוגוסט 2024 בשעה 16:43

זו שתאחוז לי בקנה הנשימה בברוטליות עד שתבחין בדופק שלי מפמפם דרך הרקות. 

שתשפיל אותי בפומבי בלי שום חשש או סנטימנט לאפשרות שתנפץ לי את החיים לרסיסים. 

שתדרוש ממני לבצע משימות בקצב רצחני ובדיוק מושלם עד שאאלץ לעבוד עבורה במשרה מלאה. 

שתגזול ממני שליטה מלאה על כל משאבי הזמן, ההון, המיניות, עד כדי כיבוש מוחלט של כל מה שאנושי בי. 

שתדאג לי כמו כלב מחמד ותאלף אותי כחיה סוררת, כך פיסה אחר פיסה עד שתגלף את דמותי לצרכיה. 

 

זו שאביט בעינייה ואראה רק את ניצחונה המוחלט. 

לפני 4 חודשים. 1 באוגוסט 2024 בשעה 15:53

משפיל,

דורסני,

מנצל,

מתנשא,

מכאיב,

מלגלג,

אימהי,

נוקשה,

מתעלל,

מבזה,

מטרטר,

מכניע,

מטריד,

מסרס... 

אעמוד בכל יחס שתבחרי,

מתחנן.. רק לא התעלמות. 

לפני 4 חודשים. 28 ביולי 2024 בשעה 18:16

סבְלָנוּת היא היכולת לסבול המתנה או עיכוב בלי לכעוס או לדאוג.

סבְלָנוּת היא היכולת להתמיד בשקט בהתמודדות מול קשיים, להתאפק ולא לזרז.

סבְלָנוּת נזכרת ביהדות כאחת המידות של השגת אמונה בבוראת עולם והבנה שהכל לטובה.

הניגוד של סבְלָנוּת הוא קוצר רוח.

התוצאה הבלתי נמנעת להפגנת קוצר רוח בפני הבוראת הינה כישלון, כאב, אבדן והחמצה. 

לפני 6 חודשים. 12 ביוני 2024 בשעה 15:05

בלילות השקטים, בחדרים ללא מנעול,
הוא כורע לרגליה בחרדת קודש,
בידה האחת מלטפת, כמו משב רוח,
ובאחרת, כסלע, לא נרעדת.

אין היא מתרככת לנוכח דמעות,
אך בצל ידיה, למידה מתרחשת
הכאב הוא זמני, אך הצדק נצחי,
כל החלטה נולדה מליבה האוהב והאימהי.

עם הזמן, כמו פסל במיומנות וחזון,
מפסלת אותו ויוצקת לצרכיה מרצון,
הוא עוד ידע לעלות רק על דרכיה הבטוחות,
ידע לבחור בטוב, גם בצמתים מסוכנות.

ואף שהדרך לרוב אינה פשוטה,
בכל מבט שלה ישנה אמת עמוקה,
והיא שותלת בו שורשים של כוח ואמונה,
כי בלב כל עונש, שוכנת אהבה טהורה.

________

תודה על ההשראה 🙏

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=131398&postid=1538399

לפני 6 חודשים. 6 ביוני 2024 בשעה 19:18

בין גבעות ההזיה,  

ערפילים עולים על עיניים עייפות.  

חולמים את חלום הפלא,  

של יום אחד - לנפץ גבולות.

 

אל ים האין סוף זורק עצמי,  

מדמיין אופק רחוק ואחר.  

מתמכר לאשליות נצחיות,  

לרגע מתוק של שקר.

 

בעמקי היער הישן,  

הזכרונות פותחים שערים.  

הלב רץ, בלי מנוחה,  

לחפש שם, בין העננים.

 

אך בלילה שקט, כשירח זורח,  

המראה נחשפת באור.  

פנטזיה שהייתה,  

הייתה בעצם כאב נסתר.

 

מול צוק האמת, במבט עמוק,  

מוצא את עצמי שוב שם.  

הפצע הישן, שבלב לא נשכח,  

חי בלופ, מעגל סגור לעולם.

לפני שנה. 25 בנובמבר 2023 בשעה 19:34

אחד היה פה לפני שהגעתי

אחד היה פה והחזיר דבר מה

אחד הגיע לתקן עבורה

אחד רק בא לענות על שאלה

אחד שרירי שנבחר בקפידה 

אחד שדוף עם לשון ארוכה

ואחד שסתם נדחף בשאלה-

מי פה אחרון בתור בבקשה?

 

מסתבר שאני... שממתין בשתיקה

לפני שנה. 5 בנובמבר 2023 בשעה 21:15

הלילות ארוכים ומלאי דמיונות

מצפה ליום שתחבטי בי קלות

כחיית מחמד צופה בך עם אחרים

ומייחל לרגע שתתני לי כמה רגעים

 

מחשבות מתרוצצות ללא הפסקה 

כותב ומוחק לך בכל דקה 

גופי מתמלא בהמון חרדה 

בליבי דולפת קנאה ירוקה 

לפני שנה. 2 בנובמבר 2023 בשעה 13:32

מהו כלבלב? מה ייעודו בעולם? 

 

אהבת חינם ויחס חזרה

להגן ולשרת בכל צרה

לחיות בשגרה שהוכתבה 

ולהוכיח שהאילוף עבר בהצלחה

 

וואפ וואפ 🐶

 

 

לפני שנה. 31 באוקטובר 2023 בשעה 18:36

תני לי סטירה, מצלצלת לפנים

תאחזי לי בגרון, ותחסמי לי עורקים 

תחדרי לי מאחור, ותבתקי לי בתולים

תשטפי את גופי, בנוזלייך החמים 

 

תדחפי לי בהונות, לגרון עמוק בפנים

תירקי לי במשקה, במסעדה מול אנשים

תנצלי אותי כספית, לצרכייך האישיים

תנעלי אותי בכלוב,אצלך, לכמה ימים תמימים

 

תאסרי עלי לגמור, לכמה חודשים 

תישבי עלי חזק, שאלקק ממך מיצים

תיקשרי אותי בחוזקה, שאהיה חסר אונים

---

רק אנא, בבקשה, אל תתני לי רחמים

לפני שנה. 29 באוקטובר 2023 בשעה 16:59

בידיים רועדות

ולב פועם בעוצמה

בשפתיים סדוקות

וצמרמורת מקפיאה

 

הביטה ישר לתוך נשמתי

בחנה בקפידה את מידתי

פתחה לי צוהר להיות לרכושה

ציירה לי עתיד שיגמר בדמעה

 

מעז לרגע לצלול לעיניה המדהימות

משתקף שם סמרטוט שראוי למלקות

משפיל מייד מבט לבהונותיה המושלמות

ומתפלל שתשתמש בי בכמה צורות

 

בדרך חזרה אני מוקיר תודה

שזכיתי לשהות במחיצת אלילה