שגר ושכח >>

בלילות השקטים, בחדרים ללא מנעול,
הוא כורע לרגליה בחרדת קודש,
בידה האחת מלטפת, כמו משב רוח,
ובאחרת, כסלע, לא נרעדת.

אין היא מתרככת לנוכח דמעות,
אך בצל ידיה, למידה מתרחשת
הכאב הוא זמני, אך הצדק נצחי,
כל החלטה נולדה מליבה האוהב והאימהי.

עם הזמן, כמו פסל במיומנות וחזון,
מפסלת אותו ויוצקת לצרכיה מרצון,
הוא עוד ידע לעלות רק על דרכיה הבטוחות,
ידע לבחור בטוב, גם בצמתים מסוכנות.

ואף שהדרך לרוב אינה פשוטה,
בכל מבט שלה ישנה אמת עמוקה,
והיא שותלת בו שורשים של כוח ואמונה,
כי בלב כל עונש, שוכנת אהבה טהורה.

________

תודה על ההשראה 🙏

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=131398&postid=1538399