|
|
|
אין בכוונתי להיכנס לדיון פילוסופי במהות מושג האושר.
כן הייתי רוצה לפרט מה מהווה אושר עבורי.
אושר הוא לקבל תשומת לב מהשולטת הנפלאה שלי.
כל הודעת טקסט או הודעה קולית ממנה גורמת לי לפרפר מהתרגשות בפנים.
כל הזדמנות לשרת אותה, לעשות כרצונה מרגשת אותי ונותנת לי כח.
אושר ממלא אותי כשהיא שבעת רצון ממני, כשאני רואה
את חיוכה המקסים מפציע על פניה היפות.
איש איש וההגדרה שלו לאושר.
זה מה שמהווה אושר עבורי.
לפני שהכרתי אותה ...ואחרי שהכרתי אותה...
לפני שאתם/ן קופצים/ות עליי בבקשה לכסף עבור מטרה כזאת או אחרת, צר לי לאכזב אותכם/ן.
הלוטו היא השולטת המדהימה שלי.
בימים אלו אני מאושר ועצוב בו זמנית.
האושר הוא על שאני זוכה לשרת שולטת חכמה, טובת לב מבינה, אנושית וחמה וכמובן יפה!
לפני הכל היא מתחשבת ומבינה.
זה רק גורם לי לרצות לעשות למענה יותר, לרצות אותה יותר.
העצב נובע מכך שהיא לא בקו הבריאות בימים אלו.
חום, כאב ראש והרגשה כללית לא נעימה ולא נוחה.
הלוואי שהיא תצא מהתקופה הזאת בהקדם האפשרי.
אישית, אעשה כל שביכולתי לתמוך בה בתקופה זאת, להקל עליה ולשמח אותה.
אגש ישר לעניין.
היכרתי כאן מישהי מיוחדת במינה. היא חכמה, חריפה,אינטיליגנטית, יפה מאוד וטובת לב.
הקשר רק בתחילתו, אבל אני מקווה לשרת, לרצות ולגרום לה אושר, לטווח ארוך.
אני אסיר תודה לה על כך שהסכימה לקבל אותי, ואשתדל
כל הזמן להוכיח לה שעשתה נכון כשאיפשרה לי לשרת אותה.
אחת הנשים באתר תיארה נכון את הקונפליקט המתחולל אצל הנשלט בין הרצון להתמסר לבין החשש לוותר על שליטה.
אי הוודאות שבהתמסרות עלולה להפחיד ואף לייסר ,אך מסתבר שהרצון להתמסר חזק יותר.
התקווה היא למצוא את האחת שאפשר יהיה להתמסר לה מתוך ידיעה שהיא שווה את הויתור על השליטה ושההתמסרות אליה היא הצעד הנכון.
ההבנה והאמון שייבנו עם האשה הנכונה הם הגורמים שיזרזו את התהליך.
יש כאן נשים חזקות,בטוחות בעצמן, חכמות היודעות מה הן רוצות.
כולי תקווה שאמצא אחת כזאת,איתה אוכל לבנות את האמון וההבנה בדרך ליצירת קשר של אושר וסיפוק הדדי.
בעקבות עוד רצח של אשה בידי בעלה (איש הייטק שרצח את אשתו כיוון שרצתה לעזוב אותו, ואח"כ עוד העז לנסות ולביים את מותה כהתאבדות ) אני חייב בכל תוקף להביע את שאט הנפש והגועל שלי מהמצב.
לא חסרות בעיות הדורשות פתרון דחוף במדינה, אבל בעיית האלימות נגד נשים הגיע לממדים מחרידים.
לא ברור לי מה עושות הרשויות בנושא (המשטרה,משרד הרווחה, הממשלה), אבל המצב הזה לא יכול להימשך.
מדובר בחרפה. החירות שנוטל לעצמו גבר ,לא משנה מאיזו סיבה, להרים יד על אשה,לתקוף אותה, לפגוע בה , היא דבר בלתי נתפס מבחינתי.
הפושעים האלו אינם באמת גברים, גבר אמיתי לא יעז לנהוג בחוסר כבוד כלפי אשה,קל וחומר לתקוף אותה באלימות.
אותו דבר תופס גם לגבי אלימות מילולית ,שגם היא בלתי נסבלת.
חוסר הכבוד,חוסר ההתחשבות והאלימות המופגנים כלפי נשים בחברה חייבים להיפסק.
אני מודע לכך שאני מדבר באופן כללי, הלוואי שהיה לי פתרון למצב, אבל חובה להילחם בתועבה הזאת בכל תוקף ויש להעמיק את המודעות לנושא ולהשתדל ולהשאירו באופן קבוע על סדר היום החברתי.
ב 12 לחודש, יום שלישי הקרוב, יתקיים מאנץ' בבאר נייט שיפט.
מסקרן אותי להגיע לראשונה למפגש מסוג זה, עם זאת,אני מתלבט.
השינוי הכרוך במעבר מאלמוניות להיחשפות ברמה מסוימת הוא משמעותי ולא קל.
איני יודע מה הדינאמיקה של המפגש, מה נהוג לעשות בו ומהו קוד ההתנהגות.
הבנתי שגם שולטות נוהגות להגיע למפגש כזה. זאת העובדה החשובה מבחינתי אך היא גם זאת המדריכה את מנוחתי.
אני חש אי ודאות ומתח מעצם האפשרות לפגוש שולטת פנים מול פנים, בצד הרצון הסקרנות הגדולה המתלווים לכך.
כנראה שאתלבט עד הרגע האחרון.
אני מקווה שבסופה של ההתלבטות אחליט להגיע.
ימים של חוסר מנוחה, של אי נחת.
שום דבר לא קורה...
I've been looking all over the place for a place for"
me to stay,but it a'int anywhere,it just a'int anywhere".
Vegetable man
Syd Barrett.
אף פעם לא ביטאתי קודם לכן את מחשבותיי ודעותיי בכתב.במידה ויהיה מי שימצא עניין בהגיגיי, מה טוב. במידה ולא, זה גם בסדר.
.המרחב הוירטואלי הוא אינסופי ואני בטוח שכל אחד כזה ימצא טקסט שמעניין אותו יותר (הפנייה היא בלשון זכר אבל כמובן שהיא תופסת לגבי לשון נקבה).
מעיון בפרופילים של שולטות ,הבנתי שבלוג הוא כלי חשוב באמצעותו הן יכולות לגבש רושם ראשוני לגבי נשלט פוטנציאלי,כלי שעשוי לסייע להן בהחלטה אם לפתוח באיזשהו סוג של מערכת יחסים עימו (גם אם זאת תתחיל ותסתיים בחילופי הודעות בלבד, כשהשאיפה היא כמובן ליותר מכך).
בהתאם לכך אשתדל לשטוח כאן את דעותיי,רשמיי וכל דבר שיוכל לסייע לי להכיר מישהי שאמצא איתה מכנה משותף בכל הנוגע לעולם ה בי.די.אס.אמ.
מישהי שאוכל לחלוק איתה תשוקות, רצונות ותקוות.
אני חדש בכלוב וחדש,יחסית, לעולם הבי.די.אס.אמ, אך הצורך לשרת ולרצות תמיד היה קיים בי ועם הזמן הוא רק מתגבר ואינו נותן לי מנוח.
ברור לי שיש צורך בסבלנות ואורך רוח, אך בסופו של דבר אני מקווה למצוא מישהי שאוכל לשרת ולהאיר את יומה, מישהי שתרגיש מאושרת יותר אחרי היכרותה איתי מאשר היא היתה לפני כן.
אני חושב שכל התנהלות, כשמנסים להכיר שולטת , צריכה להתנהל בדרכי נועם ובאופן תרבותי. אין מקום לחוסר נימוס, גסות, ניבול פה וכד' כאשר מנסים ליצור קשר עם מישהי וזה לא עולה יפה.
במידה והפונה (הנשלט) מרגיש תסכול עקב סירוב מצד השולטת, הוא צריך ללמוד להתמודד ובשום פנים לא לפרוק אותו עליה. זה לא מכובד ולא מכבד. הוא צריך בכל מקרה, להודות לה על שהתייחסה אליו והקדישה לו מזמנה,גם אם כאמור העלה חרס בידו.
נראה לי שלפעם הראשונה זה מספיק.
אגב, אם יש תוהים לגבי איות המילה LItterature ( יש באמת כאלו?...), עליהם לערוך היכרות עם כתביו של צ'ארלס לאטווידג' דודג'סון (הסופר לואיס קארול).
