צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Litterature

הגיגים ומחשבות על נושאים שמעניינים ,מושכים ומטרידים אותי.
לפני שנתיים. 10 בינואר 2022 בשעה 21:55

לא תיארתי לעצמי שלאכול מהרצפה יכול  כל כך לרגש.

לא תיארתי לעצמי שאקט כזה יכול רק לקשור אותי עוד יותר בכבלי נאמנות לשולטת שלי.

לא תיארתי לעצמי שלהיות שטיח לרגליה ירגיש כל כך נכון, כל כך במקום.

לא תיארתי לעצמי כמה חזק הצורך שלי לשרת אותה, לעשות כרצונה ולעשות אותה מאושרת.

מעניין מה עוד לא אתאר לעצמי בהמשך...

 

 

 

 

משקיף מהמשקוף - ואתה לא מתאר לעצמך כמה מקנאים בך.. תהנה מכל רגע תותח! כיף לך
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י