אף פעם לא ביטאתי קודם לכן את מחשבותיי ודעותיי בכתב.במידה ויהיה מי שימצא עניין בהגיגיי, מה טוב. במידה ולא, זה גם בסדר.
.המרחב הוירטואלי הוא אינסופי ואני בטוח שכל אחד כזה ימצא טקסט שמעניין אותו יותר (הפנייה היא בלשון זכר אבל כמובן שהיא תופסת לגבי לשון נקבה).
מעיון בפרופילים של שולטות ,הבנתי שבלוג הוא כלי חשוב באמצעותו הן יכולות לגבש רושם ראשוני לגבי נשלט פוטנציאלי,כלי שעשוי לסייע להן בהחלטה אם לפתוח באיזשהו סוג של מערכת יחסים עימו (גם אם זאת תתחיל ותסתיים בחילופי הודעות בלבד, כשהשאיפה היא כמובן ליותר מכך).
בהתאם לכך אשתדל לשטוח כאן את דעותיי,רשמיי וכל דבר שיוכל לסייע לי להכיר מישהי שאמצא איתה מכנה משותף בכל הנוגע לעולם ה בי.די.אס.אמ.
מישהי שאוכל לחלוק איתה תשוקות, רצונות ותקוות.
אני חדש בכלוב וחדש,יחסית, לעולם הבי.די.אס.אמ, אך הצורך לשרת ולרצות תמיד היה קיים בי ועם הזמן הוא רק מתגבר ואינו נותן לי מנוח.
ברור לי שיש צורך בסבלנות ואורך רוח, אך בסופו של דבר אני מקווה למצוא מישהי שאוכל לשרת ולהאיר את יומה, מישהי שתרגיש מאושרת יותר אחרי היכרותה איתי מאשר היא היתה לפני כן.
אני חושב שכל התנהלות, כשמנסים להכיר שולטת , צריכה להתנהל בדרכי נועם ובאופן תרבותי. אין מקום לחוסר נימוס, גסות, ניבול פה וכד' כאשר מנסים ליצור קשר עם מישהי וזה לא עולה יפה.
במידה והפונה (הנשלט) מרגיש תסכול עקב סירוב מצד השולטת, הוא צריך ללמוד להתמודד ובשום פנים לא לפרוק אותו עליה. זה לא מכובד ולא מכבד. הוא צריך בכל מקרה, להודות לה על שהתייחסה אליו והקדישה לו מזמנה,גם אם כאמור העלה חרס בידו.
נראה לי שלפעם הראשונה זה מספיק.
אגב, אם יש תוהים לגבי איות המילה LItterature ( יש באמת כאלו?...), עליהם לערוך היכרות עם כתביו של צ'ארלס לאטווידג' דודג'סון (הסופר לואיס קארול).
