ביום בהיר אחד זה קרה פתאום חרב עליה עולמה, את גבולות ההיגיון היא שרפה ברחיפה, כי באו חברות וסיפרו לה שהוא בגד באמונתה, היא לא רצתה להאמין אך זה היה אמיתי, היא אמרה שהיא לא תשוב אליו לנצח היא תישאר לבד,
את האיש שאהבה כנראה שכבר איבדה,
אל תגידו לה עכשיו מה זה שקר או בגידה, היא ויתרה באותו הרגע עליו, ואמרה ששכלה וכבודה הם כל עולמה,
זעקה גדולה יצאה מגרונה האור שבעיניה פתאום כבה,
היא שוכבת לה בחדר בתוך עצמה וכמה היא נשרפת עמוק בנשמתה,
עכשיו היא נמצאת בתוך חדר סגור עצובה ובודדה וליבה שבור,
בילדיה היא מוצאת מרגוע נחמה, לצידם היא תעשה הכל כדי למחוק אותו מזכרונה.
כבר קשה היה לה לעמוד בשניה של בדידות המשחק התמים שהפך להתמכרות,
ולה השליטה.. ברורה אך קשה איתו לעשיה,
אין בה חרטה על כל האהבה אשר היתה לה איתו,
תמיד היא קיבלה את כוחה כמתנה,
ולעולם היא לא הורידה את ראשה, היא לא מהר נכנעת גם שמדובר באהבה,
לדרך רחוקה היא תיקח את הכאב ולא תחכה לו בסוף הדרך.
לפני 17 שנים. 8 בספטמבר 2007 בשעה 19:44