לפני 17 שנים. 20 באוקטובר 2007 בשעה 23:55
הוא שוכב לבדו במיטה הריקה שקוע במחשבות ובליבו מועקה,
נכון אני מרגישה ולא טועה,, יודעת הכל אני פשוט גאון,,
הוא חושב על איך שהתחיל ואיך שנגמר הוא חושב על הטוב והרע שנשאר,
הוא מגשש באפילה ומושיט את ידו שולף עוד נייר,
מגלה שנותר כמעט לבד הוא מרגיש חוסר ללא אישה
הוא מלא בזיכרונות עם תהום בתוך הלב,
עם ניצוץ של תקווה והרבה כאב,זה חלק מהחיים תמיד הזהרתי אותו והוא לגלג
השקט שנשאר חודר לגופו מלמעלה למטה ובכל הפינות,
כמו שאני מכירה אותו הוא בטח מנסה להרגיע את הסערה שהשארתי לו,
אני יודעת שלא נחזור להיות ביחד גם לא בחלומות שחלמנו,
אבל סומכת עליך אתה תדע להתמודד עם הבדידות והפחד
גם אם יהיה לך קשה להתנתק ממני... זה יעבור
הזמן פשוט יקח אותך ממני ואת ליבי מימך.
