ילדונת חמודונת

ידעתי שבקלות הוא יברח איבדתי סבלנות עוד בהתחלה, לא יכולתי יותר לסבול אותו, אבל המשכתי באתגר והרגשתי שאני במלחמה, זה גמר לי את האנרגיות מעט,
הוא תמיד חזר על אותם שקרים בגרסאות שונות ולי זה הביא עצבים, "אמרתי בלב סטופ", אני שוברת את הכל,
הוא תמיד החביא את האמת עמוק בפנים הוא התרגל לברוח וידע ששם זה יגמר בשקט בלי משפטים,
אין לי כוח להתמודד עם אנשים שמדוכאים מה אני עו"ס?, אז מה עם הוא עבד סמרטוט,
גם לו יש רגשות, זה לא פשוט לו סתם ככה לשכוח אדם אהוב,
אז מה הוא עושה?..הוא יוצא לפגוש חברים איתם הוא שותה משקאות חריפים,
עם תקוות בפנים שכואבים הוא חושב שזה ירפא את המכאובים, הוא חושב מהר ומאבד לאט את הכל,
הוא לא יציב בדעותיו נו מה... גבר זקוק לאישה שתוביל את צעדיו, בלי אישה מה גבר שווה?
אויי כמה זה פשוט לעבוד על עצמך אמרתי, והוא סיבב את פניו לצד, הרגשתי שהוא זלזל במה שאמרתי, ואמרתי בלב חכה יבן ז...,
הוא שונא שאני חופרת הכי עמוק בפנים, הוא אומר שאני מכאיבה לו ללא רחמים,
טיפסתי כל הדרך עד למעלה ונתתי לו להביט, ולרוץ הלאה,
אבל הפחד לא עזב אותו, הוא ברח נצמד ללב, הוא חשב שבקלות הצליח לו לברוח, אבל זה כאב יותר, הוא איבד סבלנות לסבול ופרץ בבכי כמו תינוק, נרגע הבחור ודיבר בשקט, מרוב מילים בקושי הצלחתי להבין ושוב שאלתי כמה פעמים מה מה,
הצלחתי להבין הרבה דברים הרגשתי כמו יוסי סיאס אבל לפתע מצאתי את עצמי ללא מילים,
כל הדרך לפסגה היתה קשה מאוד עבורי הבנתי הרבה דברים ולקחתי הרבה מסקנות, היום שהגעתי מעלה הבנתי כמה ומה היה קשה אילו הייתי במקומו רגע לא הייתי שורדת,
מאוד שמחתי לראותו נשבר לרסיסים כי בעצם הרווחתי ידיד ללא שקרים.