ילדונת חמודונת

הוא ונילי בשבילי הוא גולם רציני סתם טמבל, ואני קוראת לו פישנזון והוא משיב,
ושהוא מסתכל לרגע לא מרחוק הוא מחייך ואומר מת עליך אישתי,
מכל תזוזה וכל מבט שלי הוא פשוט נמס כמו חמאה והרגש אצלו פועל בטורים גבוהים,
לא משנה שהוא סובל מהלב הדימיון שלו מתפתל וממציא לי רגעים מיוחדים קונה מפנק ובמשך חודש עלי ביזבז הרבה מאוד אבל הרבה כסף. שלא לדבר על הזמן והאנרגיה,
ואני במקום לתת לו איזה חיוך וטיפת יחס אני נשארת קפואה,
במקום לטרוף אותו בלהט אני נשארת צנועה ואומרת שיחכה עד החתונה כי ממגע נכנסים להריון, נראה לי שהוא לא יבין עוד הרבה זמן שהחשק שיש לי הוא רק לי לעבודה ולילדי,
הוא פשוט לא מבין שחשק לא יחליף לי את המילה האהבה, כי אליו אין לי אפילו סנטימנט אחד,
הוא מרגיש שהכל טוב ונוצץ שהוא מביט אני לא מצליחה ללמוד לאהוב אותו,
ואני ממשיכה לצחוק בלי אהבה ובשלט רחוק שולטת בו,
ומפוררת אותו,
כשהוא רוצה לחבק אותי אני אומרת לו תעזוב די לא עכשיו,
מה קורה לו? הוא חולם בהקיץ על רגע נכון בו החלום שלו מתגשם "שהוא בעלי " חיחיחי
הוא לא מבין שחתונה זה לא בשבילי!! אני מוכנה לדבר אחד לצאת להרפתקה,
זו רכבת מפותלת והנוף מקסים אין קרון אין קטר יש רק שתי נוסעים והקסם שבה זה שפתאום.. שנגמר לי הטעם המר אני מחליפה אותו,
אין חלון ואין מטבח אין מקלחת כי גם ככה הוא מפחיד כמו ברק
עוד קצת ואתן לו כרטיס כיוון אחד ורק אז הוא יבין שאני הייתי אשליה
מה אני יעשה איתו עכשיו? אוףף באלי לתת לו בעיטה שילך קבינימט, אני לא יכולה סתם ללחוץ PAUSE לעצור את כל זה דווקא עכשיו, זה לא סרט DVD זה מסך גדול שיגמר בקרוב,
הרגלתי אותו שאין אחורה קדימה למעלה למטה אין שום הפסקה ישר ולמטרה.
אני יודעת שכאילו אלו שני עולמות שלמים,
אבל בעיני הם עולמות שונים וריקים,
לא אתן לו בחיים סימן, אבל שיפסיק לחזק לעצמו את ההרגשה ושישאל אם יש כדורים נגד מחלת האהבה,