שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ילדונת חמודונת

תתרגל שבחורה אומרת לך לא..

הלכתי אחרייך כמה רגעים
סחבתי את הזמן עם הדממה,
הלכתי לאיבוד בתוך כל ההמולה
ונשארת ואמרת את תהיי שלי,

חכה חכה עד שתטבע אצלי בים הסוער,
אני מטמטמת את הרוח בתוך הערפל,

אמרת שאני אהיה שלך כמה טוב שאתה חי באשליה,
אהבתי את הקשיחות שבך אבל לא קניתי אפילו את המחמאה שנתנת לי,

פשוט רצית רק מבט מתוך עיניי וקיבלת אישה שמתקתקת כמו פצצה,
אמרתי לך קודם שאני משחקת בגברים כמו בבובה,

נכון שהשתגעת ממני חחחח טמטמתי לך את הצורה אבל מזה אתה נגנב,

בדמעות החמות
שלך לא קנית את ליבי ולא השפעת עליי
מצידי גם תמעד אני ממש לא אהיה שם בשבילך,
לפני 13 שנים. 8 באוגוסט 2011 בשעה 23:46

לא כדאי לרוץ אחורה ולהתחיל מחדש..
את המעגל הזה אני מכירה כל כך טוב, שברגע שאני רצה קדימה אני כבר רגילה להגיע לסוף הבלתי נמנע,
כל הזמן יש מי שדואג סביבי אחד מהם ששנים לא פגשתי הופיע פתאום לאחר כמעט 3 שנים שהקשר נותק,
הכרתי אותו לפני 7 שנים או קצת יותר, הכרתי אותו במסיבה, והוא היה נראה לי מסוכן מאוד, ציירתי אותו תמיד כאדם רע, מעולם לא יכולתי לנסות לחשוב בכלל לספר לו כמה אני חושבת שהוא רע, והוא..מאסטר שתמיד דאג להראות לי נחמדות מצידו כלפיי..
אני זוכרת את היום של המסיבה זה כאילו הדבר היחידי שזכרתי במשך כל השנים כאן,
הוא היה לבוש בבגדי עור שחורים בריא וחסון נראה לא רע בכלל הסתובב לו שם בין כולם ואפילו תפס כלבה מהשיער וגרר אותה אליו והיא חייכה מהנאה אליו, לא הפסקתי להביט בו ולהגיד לעצמי כמה רוע יכול להיות בבן אדם אחד,
עוד לא ידעתי כלום על הBDSM ואפילו קצת הזדעזתי ממה שראיתי שם, הייתי שם ממש לבד,
לבד עם מישהו שבכלל לא הבין לאיזה מסיבה נכנסים, הדבר היחידי שהוא ידע שיהיה צחוקים,
אני עומדת אולי במשך חצי שעה וצופה בכמות האנשים הלא קטנה שהיתה שם, ופתאום אני שמה לב שהאיש שלא הפסקתי להסתכל עליו נעלם מהאופק, אני ממשיכה להסתכל לצדדים ולחפש איפה הוא נעלם אבל לא רואה אותו,
המסיבה לא ממש היתה מוארת אז לא היה לי סיכוי גדול לראות אותו כך אמרתי לעצמי..
הבחור שאיתו הגעתי למסיבה אומר לי תראי איזה צחוקים איזה אנשים מצחיקים, אמרתי לו זה מצמרר אולי נלך..
רק באנו הוא אומר לי, "אני הולך לשירותים", כל כך פחדתי הרגשתי ילדה קטנה בין אנשים גדולים,
לפתע מאחורי אני מרגישה יד גדולה על הכתף מהפחד אני זוכרת שפחדתי להסתובב לראות מי מאחוריי,
את הולכת הוא שואל.. אני בולעת רוק ולא מעיזה לדבר, דפקתי לו חיוך צבוע וכנראה הוא קלט,
הוא הוציא כרטיס ואמר קחי תדברי איתי מחר, ואמר בכל חזק באוזני אני בטוח שתתקשרי ואת חכמה להבין למה,
נשארנו עוד שעה כמעט במסיבה הזאת, ואז נסענו הביתה אני והבחור שהיה מפסוט עד הגג,
כל הדרך הביתה סקרן אותי לדעת מה האיש הרע התכוון, למה נתן לי את המספר שלו? אולי הוא עקב אחרי הצעדים שלי? אבל הוא בכלל לא מכיר אותי, ומה הוא חושב שאני באתי לקבל מכות? עברו לי כל כך הרבה סרטים בראש שלא נתנו לי מנוח,
הגעתי הביתה והראש כל כך כאב ניגשתי לקחת אלגולוזין שתמיד ידעתי שזה הכדור שמשתק את הכאב במעט מאוד זמן, נכנסתי למיטה ואני זוכרת שלא יכולתי לישון, אפילו שהייתי כל כך עייפה שנסגרו לי העיניים ונפתחו, ושוב נסגרו ונפתחו, שעת בוקר קמתי הכנתי נס, השעה כבר היתה 11 בערך התיישבתי על המחשב ונכנסתי לכלוב בפעם השלישית, ואז נזכרתי שאני צריכה להתקשר אליו, אז הטלפון בבית צלצל ואני עונה אחותי על הקו שואלת אם אני באה לים, אמרתי אולי.. היא אומרת לי כבר 11:30 בערך אם את באה תודיעי לי אמרתי טוב וניתקתי,
ישבתי ואמרתי אני יטלפן או לא, האגו לא נתן לי לחייג, הוא בטח חושב לעצמו שאני אחת מאלה שהיו שם ועושה כל מה שהוא יאמר, אין סיכוי בעולם אמרתי לעצמי ולא חייגתי,
עבר שבוע ובכל יום שעבר כל כך רציתי לחייג אליו אבל האגו לא נתן לי, ידעתי שבפה יהיה לי יותר קשה, רציתי לחיג ולהגיד לו בוא נתכתב, אבל אמרתי לעצמי עזבי רדי מהעץ המסקרן הזה, לא כל דבר שמישהו אומר צריך להתרגש, קרעתי את המספר טלפון שלו בכדי שלא יהיה לי קשה ואולי לא אעמוד בזה יותר ואשבר, אז ככה הנחתי לזה,
עברו 3 חודשים בערך ולא שמעתי ממנו דבר, גם את הכינוי אם בכלל היה לו לא ידעתי,
הכרתי באותה תקופה שפחה מהצפון והיא התחננה שאבוא לבקר אצלה שישי שבת,
כל מי שהספיק להכיר אותי קצת ידע שתמיד אני ספונטנית ברגע אחד יכולה לנחות גם באילת, אמרתי לה יאלה אני באה שבת, היא נתנה לי כתובת בצפון הרחוק,
התקשרתי מייד לאחד העבדים ייש רשימה ארוכה של עבדים שתמיד אמרו אם את צריכה נהג אני כאן,
התקשרתי לצעיר מבניהם ושאלתי אם הוא פנוי, והוא הצטרף בשמחה בלי לחשוב פעמיים,
הגענו לאיזור צפת אני מתקשרת לשפחה שתרד למטה והיא מחכה לי,
והיא היתה יותר גדולה ממני בגיל אבל סקסית וחושנית בטירוף יחסית לגילה, היא מכינה לי קפה ומוציאה עוגיות מסיימת ומתיישבת על הרצפה לייד רגליי, העבד שהיה מעשן במרפסת הביט אליי במבט כזה שאומר גם אני רוצה,
אני אומרת לו כבא את הסיגירה ושב מולי והוא מכבא את הסיגריה ומתיישב,
השפחה מבקשת רשות לשאול אותי שאלות שלא שאלה אותי אף פעם, השאלה הראשונה שאני זוכרת שהיא שאלה, כמה זמן אני בעולם ה BDSM? שתקתי כמה רגעים כדי לחשוב מה אני הולכת להגיד לה, אם אני אומר לה בערך 3 חודשים קשה לי להאמין שהיא תאמין, אמרתי 3חודשים וקצת, ואל תשאלי אותי עכשיו הרבה שאלות אין לי כוח אחרי נסיעה ארוכה לחפירות, היא שאלה עוד 2 שאלות שלא עניתי לה עליהם כי לא יכולתי מכמה סיבות,
שאלתי איפה המחשב? היא עונה לי יש אחד מאחורי הקיר הגדול מימולך בסלון ואחד בחדר שינה שלי,
ניגשתי לחדר השינה וביקשתי שאיש מהם לא יזוז ולא ידבר, אני מדליקה את המחשב ויש ססמה,
אני צועקת שפחהההההההההההההההההה, היא עונה מהסלון כן מלכתי, אני אומרת לה בכל חזק כדי שתשמע טוב פעם אחת, זחלי אליי על 4 , אני שומעת אותה מתקדמת לעברי ושהיא מגיעה אני מלטפת את ראשה ושואלת מה הססמה, היא עונה לי וחוזרת למקומה בסלון, שפחההההההההההה אני צועקת שוב הפעם בכל הסטרי אבל מרגש,
היא עונה כן מלכתי , בקולה יכולתי להבחין שהיא מאוד נלחצה מהטון שלי, גשי אליי מייד אני פוקדת עליה,
היא מגיעה ופניה דיי מבוהלות, אני שואלת אותה מה קרה שפנייך נהיו לבנות כסיד? היא עונה בשאלה קרא משהו שקראת לי בכעס? אמרתי לה אני לא כועסת אבל מצפה לתשובות ומייד,
אני שואלת מי זה שמופיע על המסך והכל אני רוצה לדעת עליו, מי האנשים שנמצאים בתיקיה שרשום עליה חברים פרטי!? היא דיי נלחצת ומעט מגמגמת אבל מדברת בשקט, מלכתי האדם שנמצא על המסך הוא מאסטר.. הוא עשה לי סיישנים רבים ואנחנו מדברים הרבה בעיקר בהתכתבות באתר, בתיקיה יש תמונות שלי מסיישנים שלי,
אני פוקדת עליה לכי לסלון וקחי דף ועט ותרשמי לי כל מה שאת יודעת עליו, אני בנתיים מדפדפת בתמונות דיי המומה, אני עוד לא התרגלתי לסימנים כאלה על הגוף ולא לכל הציוד שנשקף לעיניי, היא חוזרת עם הפרטים שלו וחוזרת למקומה בסלון, אני מחייגת אליו אל אותו בחור שתמונתו מוצגת על המסך, אל אותו בחור שפגשתי במסיבה, אל אותו בחור שלא יכולתי לנסות לדמיין שאחייג, שלום מה שלומך מאסטר.. שלומי בסדר הוא עונה, מי זאת? הסברתי לו בשקט כי האמת האיש הרע שבו לא יצא לי לרגע מהראש, הדבר הראשון שהוא שאל מה הכינוי שלי באתר ועניתי, השיחה היתה בידיוק 5 דקות ציינתי שאני חייבת לסיים, הוא שאל למה אמרתי לו אל תשאל שאלות קשות שאין לי כרגע עליהם תשובה מדוייקת וטרקתי את הטלפון,
אולי בפעם הראשונה היום אני מודה! שלמרות שאני טיזרית לא קטנה, אני בכלל לא פריארית,,,תמיד חייתי בעולם כזה שעשיתי מה באלי, בלי חשבון, מעולם איש לא הכתיב לילדה בת 25 את חייה, אני שמה על כולם פס, ונכון יש לי פחדים רבים שאיתם אני מתמודדת יפה מאוד כמו כל אדם נורמטיבי, אני מאוד סגורה איש מעולם לא חדר לעולם הפנימי שלי, כל חיי בניתי חומה ולאט לאט החומה הזאת הפכה להיות ענקית בגודלה, להיות חשופה זה פשוט לא אני וזה הדבר האסור מבחינתי !!!!! אבל אף פעם איש לא יכול היה להבחין בזה, אפילו השפחה אמרה כמה פעמים לפני שניפגשנו, שהפנים שלי מאוד מבלבלות, מצד אחד רואים מתיקות ורוך, מצד שני השמחת חיים אצלי בולטת, אבל יש בי גם את האישה שיודעת בידיוק מה היא רוצה מעצמה, ויש דברים שלא אתפשר עליהם לעולם,
בשבת שעזבתי, השפחה היתה עצובה היא לא רצתה שאלך, הדגשתי לה שיש ילדים שאז היו קטנים שזקוקים לאמא שלהם, היא הבינה ואמרה אני אתקשר אליייך עוד חצי שעה,,
בדרך הביתה אני מקבלת שיחת טלפון מהבן הבכור שלי שאז היה בן 5 וחצי, טלפן אמר שיש לו חום והוא בכה רצה את אמא, כל הדרך הביתה הייתי בן אדם אחר אני חושבת שהעבד שישב ליידי היה קצת המום מהדממה שהיתה בנסיעה שאליה הוא לא היה רגיל,
הגעתי הביתה ויש לי טבע להתנתק שרע לי וככה תמיד היה, במשך 3 ימים עד שהילד החלים לא נגעתי במחשב, לא חשבתי על כלום וסיננתי את כל השיחות, ביום הרביעי הייתי דיי גמורה, יש דברים שכתבתי במגירה ולכן זה רק מחדד את זכרוני לגעת בכל רגע שהיה פעם, זה היה יום רביעי בבוקר נסעתי למיטווח בכפר סבא ורק חשבתי איך היום הזה יגמר.. קרב מגע, אימוני שטח, מבחן מעשי, מבחן עיוני,יום חורפי דיי קריר אבל כמעט שלא ירד גשם, איך לעזאזל אני עוברת יום כזה עם כל מה שעברתי בימים האחרונים,
המדריך ניגש אמר בוקר טוב ! כולם ענו, ואני... בחיוך שווה לב עניתי בוקר טוב מאדם מסיי, הוא חייך ושאל מה יש לי חצאית? אמרתי " לאא " אבל אולי חץ, הוא קלט אותי. בהפסקה הראשונה שלנו המדריך ניגש ושאל אותי.. תגידי תמיד את כזאת שובבה? אמרתי בלי בושה ובלי לחשוב "כן אני תמיד שובבה בימיוחד שאני חרמנית" הוא הביט בי מופתע.. היתה לי מטרה ואינטרס ברור רציתי מאוד להצליח כמו תמיד להרגיש שסחפתי אחריי עוד מישהו זה בידיוק כמו שתמיד אמרתי שאני אוהבת לסובב את הגלגל איך שבאלי, אני עכשיו לגמרי בטוחה שכל פעם שהוא יביט לי בעיניים הוא יהיה שבוי,
השעה כבר 12:30 ואני עוד דקה נרדמת, אני מרגישה שזהו אני לא מחזיקה את עצמי, אני גם ככה אחת שלא יודעת מזה לישון בלילות ובכלל שעות שינה זה דבר שאין לי כבר 16 שנה, המדריך קורא לכולם יש הרצאה קצין המשטרה הגיע כנסו לכתת הקרב מגע, אני ניגשתי למדריך ואומרת לו שכולם יכנסו להרצאה באלי משהו טעים ומענג מן חפוז כזה באחד המבנים הפנויים, הוא דיי נלחץ שמתי לב עליו, "תגיד מה אתה כזה שפן חשבתי שאתה גבר חזק" אני פחדן? הוא עונה לי בשאלה מהירה, אני מחכה לך בכתת הלימוד במבנה הימיני לך תכניס את התלמידים, הוא הלך וחזר יותר מהר מימה שצפיתי, הוא פותח את החדר ושואל למה בחרתי דווקא את הכתה הזאת שכמעט ולא שימושית, אני עונה כי השכן נאה בעיניי, אל תשאל שאלות יאלה תזדרז שלא ישימו לב שנעלמת, תוך 5 דקות הוא גמר אמר לי חירמת לי תתחת, בכל הפסקה הורדתי חולצה ונשארתי בגופיה עד תחילת השיעור,, תמיד אנשים שרואים את החזה שלי חושבים שהוא עסיסי ואין מצב שהוא לא סיליקון, ככה גם המדריך היה בטוח, עכשיו תקשיב אני אומרת לו,, ההרצאה שעה וחצי אני נשארת כאן לישון כי אני לא רואה בעיניים, ובמקום לירות 150 כדורים ברובה ובאקדח אני נראה לי יורה באויר ולא עוברת, הוא חייך באושר אין בעיה מתוקה, אבל תבטיחי לבוא שוב, אמרתי אני יבוא בסיום יום המשמרת שלך אחת לשבוע, הוא שמח ראו את זה בעיניים שלו, אני בטוחה ב100% שהוא היה בעננים ולא שם לב מה יוצא לו מהפה,,, אני אומרת טוב יאלה... כמעט נפלט לי תתחפף חחחחח, אמרתי לו אני גמורה.. הוא הלך, הוא חזר להעיר אותי לקרב מגע עד שהגעתי היה כבר סוף השיעור, ואז עברנו למבחנים שהסתיימו מהר.. מעניין מי עשה אותם במקומי חחחחחחחחחח,
שלב הירי !! אני לוחשת למדריך באוזן איך היה באלי עכשיו להיות עירומה ולירות שאתה מאחורי דופק אותי חזק, זזתי מהר מימנו וחייכתי,ניגשתי לספסלים אדם שישב ליידי אמר לי איזה כייף לך את תמיד מקבלת פרוטקציות מההנהלה כאן, הבחור שישב ליידי היה בערך בגיל 30 , כבר שנה הוא מכיר אותי,
נגמר בהצלחה 149 כדור צלפתי ישר למטרה, המדריך היה גאה בי לפני כולם שאני היחידה שצלפתי מעל 140 כדורים במטרה,
הדרך הביתה כבר יותר נעימה, העייפות ירדה ממני לגמרי, נכנסתי הביתה השפחה כבר הכינה הכל הילדים אפילו כבר היו אחרי מקלחת מוכנים לשינה, השעה 19:15 והילדים במיטות השפחה מנקה לה את הארונות מטבח והגז, אני מתיישבת מול המחשב 10 הודעות מהמאסטר.. מחכות לי,
אני מתגעגע לחיוך שלך, איפה אתתתתתתתתתת ועוד כאלה שאני בכלל לא זוכרת, אני עונה לו תוריד פרופיל ותקשיב!!!
אני לא מפסיקה לחשוב על ... הוא שואל על מה? אני עונה לא משנה, 5 דקות הוא מנסה לשכנע אותי שאני אומר לו, רציתי להגיד לו שהוא איש רע, אבל גם רציתי להגיד לו כמה מפחיד אותי המשיכה אליו ההרגל שיש בו מתיקות ובטחון נצחי, עבר לי בראש שזה הולך רק ומתפתח וזה אסור לי ולו, עדיף שישאר ככה נעים, לא היה לי אומץ לפגוע באדם שלא פגע בי, בואי נעבור למסינגר אני נותנת לו כתובת השיחה מתנהלת שלוש שעות רצוף כאילו אנחנו חברים שנים וזה לא נגמר רק סוחף יותר ויותר.. בשיחה איתו בכלל לא דיברנו כמעט על שולט ושולטת, שוחחנו כמו שתי חברים טובים, השיחות בכל יום במסינגר היו יותר מעמיקות הוא היה מן אבא כזה שמגן ושומר על ביתו הקטנה כדי שלא יהיה לה לרגע רע, חיכיתי לרגע שהוא רק ינסה לבקש ממני לעשות משהו, האיש הרע לא יצא ממני, בכל שיחה זה הלך והחמיר אצלי יותר ויותר בראש, אומרים לי תמיד למה את לא נותנת לבן אדם להראות לך מי הוא.. ובגלל המראה את כבר חושבת בלי הפסקה מי הוא? מה יעשה? גם אם הוא לא באמת כזה,
כך התנהלו להם השיחות במסינגר ולאט גם בפון, היינו חברים טובים בלי להיפגש כמעט,
(מלבד קפה וסלט פעם אחת בארומה)
יום אחד הוא התקשר 6 פעמים ולא עניתי,
מעולם הוא לא ידע במה אני עוסקת באמת (שיקרתי) הייתי בתידרוך, כל מי שהכיר אותי בעבודה ידע שבתידרוך הפון אצלי בתיק זרוק על שקט,
שיצאתי מהתידרוך הוא שוב מחייג ואני עונה, שלום נשמה טובה מה שלומךךך?? הוא אומר לי כנסי למחשב עכשיו! שאלתי זאת פקודה או בקשה?
זאת בקשה אני מבקש,, אמרתי לו 10 דקות אני מתחברת שהילדים מפריעים,
נשמה טובה זה היה כינוי מבחינתי, ההפך מימה שהוא "השטן הרע",
הגעתי הביתה התחברתי שאלתי מה הלחץ, יש לי שאלות מאוד חשובות אני חייב תשובות ורק את יכולה לעזור לי להבין,
שאל בני ונען זה תמיד מה שאמרתי שמישהו רצה לשאול,
1. אנחנו משוחחים שנים אף פעם לא אמרת מה את באמת מרגישה תגידי לי מה?
אני בהלם אוקיי אני עונה, מה השאלה השניה?
2. איך זה שלא ביקשת להיפגש איתי חוץ מהבית קפה ששתינו בחצי שנה הראשונה שהכרנו?
3. ולמה כל פעם שאני מדבר איתך על החיים שלך את לא נותנת לי תשובות?
את השלוש שאלות האלה הייתי חייבת לשמור כדי לדעת מה לענות לו,
אני אומרת לו אז ככה...
אני מתנתקת מהמסינגר ופותחת כתובת חדשה,
אני מנתקת את הפון מהבטריה ומחליפה סים,
מודה שנלחצתי מאוד כאילו מה בשלוף נותנים תשובה אמרתי לעצמי,
הוא לא סתם שאל ואני בטוחה,
אח"כ הסתבר לי שהשפחה אמרה לו הכל מה אני חושבת עליו,
לא שמעתי מימנו והתנתקתי מהאתר לא התחברתי יותר משנה הייתי מתחברת פעם בחודש ואח"כ כבר שנתיים כמעט שלא נכנסתי,
היום הוא הופיע אחרי הצהריים מולי ברחוב הראשי בעיר שלי, והוא לא שכח לי והוא מצפה לתשובות,
ברור שלא הבאתי לו את הפון האישי שלי אבל אני מכינה תשובות לשאלות שבטח אחרי שנים יהיו גדולות ומעמיקות הרבה יותר,
ואגב הוא מורשה להתקשר 3 פעמים ביום בוקר צהריים וערב,
הלב שלי כמו שעון מטקטק, ברגע שלא הכנסתי סוללות הרבה זמן השעון מבחינתי כבר מת,
זה אומר שהלב שלי אוהב הוא פועם מהר, ושהוא מנותק הוא כבר לא מרגיש דבר,
אם מישהו חושב שהקשר הזה יחזור להיות כמו פעם זה בטח רק הוא!
המשך יבוא...
[b]

T O M​(שולט) - במקום להתנתק מהאתר, להחליף מסנג'ר ולהחליף סים , יכולת להגיד לו (ולעצמך) שאת לא מעוניינת בהמשך הקשר איתו. היה קצת קשה בהתחלה אבל היית מסתדרת.
לפני 13 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) קטסטרופה - אני לא מבינה את עצמי למה בכלל הבאתי לו את מספר הטלפון שלי.
לפני 13 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) - זה בכלל לא היה פשוט להגיד לו שאני מתנתקת מימנו,
למדתי שלא משנה כמה כוח יש לך אבל מול הלב אתה יכול להיות הכי קטן וחלש, במצב הזה הבריחה הובילה לגעגוע לכייף הזה הזה שיכול להיות מסוכן מידיי,
ואגב לפעמים בחיים אתה חייב לעשות סטופ ולאפס את עצמך גם אם הכי טוב לך שבעולם,
לפני 13 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) - לכל דבר יש מחיר בחיים ואין לי פחד מאדם חזק, במקרה הזה הרגשתי כבר שאני מכורה לגעגוע שמצד אחד תמיד הזכיר לי את האיש הרע..
לפני 13 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) - חחחחחחחחחחח
לפני 13 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) - מרחק יש לי פתרון עבורך
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י