המבט שלי נראה תמים ומשגע,
הפה שלי קטלני ומייאש,
המוח שלי ממש שונה,
והגוף שלי מעולם לא חושק,
הרגש שלי לעולם לא מתבגר,
הנפש שלי ממש יהלום תיזהר לא לשבור,אחרת אין חרטות,
זה כייף שאתה חי באשליה ובמציאות מדומה,
והעומק שבתוכי ממש סכנה,
אני לא אתן לך חיים, אביט מגובה העיניים ואצחק אהיה מסופקת אם לא תקשה בדרכי למטרה,
אהפוך אותך ללא נורמלי עד שתגיד עצוב לי ורע לי,
את הכתובת לליבי ברור שלא תדע, ואם כבר תשאל אומר לך שאין כניסה,
אני תמיד הנסיכה שמנסה לשכנע, תמיד אני זאת שהולכת, ושמתחשק לי אני סוערת,
תמיד אני זאת שאעשה בשביל עצמי ולא בשביל האחרים,
במילים שלי אני תמיד עוקצת ועושה מימך צחוק ליד כולם, תמיד מעצמי תופסת המלכה של העולם,
אני זאת שלבד תמיד פוסעת ונעלמת שהכל שקט,
אני זאת שתחפש ולא תמצא, אני כמו השמש ששוקעת אחרי החמה,
אני זאת שמותירה כאב שמלווה זיכרונות, ומסוגלת לרמוס ולנפץ חלומות,
אני אספר לך סיפורים ושקרים ואתה זה שתבלע אצלי את כל המילים,
אני זאת שתיתן לך להאמין שיש תיקווה אבל בסוף תגלה שזאת היתה אשליה,
אני זאת שאוהבת לראות אנשים נשברים לרסיסים,
יש לי לב קטן אני חיה בעולם מוזר שחיי מתנהלים בלי לחשוב על המחר.
לפני 17 שנים. 2 ביולי 2007 בשעה 6:04