שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ילדונת חמודונת

תתרגל שבחורה אומרת לך לא..

הלכתי אחרייך כמה רגעים
סחבתי את הזמן עם הדממה,
הלכתי לאיבוד בתוך כל ההמולה
ונשארת ואמרת את תהיי שלי,

חכה חכה עד שתטבע אצלי בים הסוער,
אני מטמטמת את הרוח בתוך הערפל,

אמרת שאני אהיה שלך כמה טוב שאתה חי באשליה,
אהבתי את הקשיחות שבך אבל לא קניתי אפילו את המחמאה שנתנת לי,

פשוט רצית רק מבט מתוך עיניי וקיבלת אישה שמתקתקת כמו פצצה,
אמרתי לך קודם שאני משחקת בגברים כמו בבובה,

נכון שהשתגעת ממני חחחח טמטמתי לך את הצורה אבל מזה אתה נגנב,

בדמעות החמות
שלך לא קנית את ליבי ולא השפעת עליי
מצידי גם תמעד אני ממש לא אהיה שם בשבילך,
לפני 17 שנים. 14 ביולי 2007 בשעה 12:01

אני רואה אדם אוהב
אבל אבוד אצלי בתוך הלב
מביט לעננים ומלא בעצב
יורד למטה ומתיישב מול גופי,
פוסע לך במחשבות
חומק מסערת מילים ורגשות
והכעס מתאדה בשמש,
תקשיב ילד אל תתעטף בחלומות
הם כמו השיניים שכואבות
כל פעם קצת,, עד שהפה מתנפח ודי,
אל תפחד גם עם עכשיו קצת עצוב,
השמש תשקע לפני שתשוב
הנח את ראשך לידי ואל תחלום
תן לחום בליבך קצת לזרום אליי י
ואל תפחד זה ממש לא אסון, כל אוהב סובל כאב.
אתה רוצה לדבר ונחנק אני כל כך אוהבת שאתה חסר אונים
רוצה להגיד אבל לא יוצאות לך מילים,
אז בוא חבק אותי כל כך חזק מי יודע עם זאת לא הפעם האחרונה,
הלווווווווווווווווו
אתה שוכח את עצמך אנחנו מציאותיים,
ממש כבר לא ילדים קטנים,
אנחנו לא נמצאים בקרב של אוהבים,
אל תפחד שעכשיו קצת עצוב מחר יום חדש אולי מצב רוחי ישתנה
ואז יהיה לך ממש טוב כמו ביום הראשון.

Tobias​(אחר) - את מפחידה אותי יותר שאת מנסה להיות נחמדה....
לפני 17 שנים
הנשיא - "אנחנו לא נמצאים בקרב של אוהבים,"

אצלך לא לוקחת פצועים באהבה.
לפני 17 שנים
אדון בלאק​(שולט) - כשאת מתקלפת מהשכבות והמסיכות את נראת פיצוץ:)
לפני 17 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) - אל תפחדו אני ממש סוכריה
לפני 17 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) - מרחקי..
מיום שהכרתיך האור הירוק תמיד דלק
אתה פשוט מקסים ומבין
ואני נהנת להיות בכל צעד לצידך,
ומאמינה שלכל אורך הדרך תישאר כך ולא תשתנה,
אם לא היית ילד הייתי פשוט באה לחטוף אותך.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י