|
|
|
להוריד תחתונך במאית השניה כשידי מועכת גבך.
לא יכולה לזוז.
לחדור לתוכך לחורך הקדמי.
כל כך עמוק. בתנועת אגן לא מרחמת.
4 פעמים.
גונח. נשמתך עונג.
היד שלי משגעת לך את הדגדגן
ואז בבת אחת לצאת
וללכת לראות סרט.
ילדה טובה שלי
שוכבת, פתוחה בשבילי
ממתינה ממושמעת
מרטיבה את הריצפה.
מתרגשת
מאושרת.
במקומך.
נתונים:
1. מוצא עצמי בחתונת לסביות מושלמות .
2. רוקד מאושר
3. שתיתי ברמת הנעים בהחלט ומדוייק.
4. ממלמל לעצמי : כמה כיף לחיות.
השאלות שי שלעלות:
1. האם חכם שלי לכתוב בנקודת אושר זאת? חחח
2. האם מחר אקרא ואתבאס? כי עכשיו אני מחייך חש.
3. האם אני רוקד מדהים כמו שחושב? חחח
סתם משתעשע.
מסקנות:
אם מי מכם חושב אם לצאת היום כי כבד ...
אל תחשבו. צאו עכשיו.
מחר תעדכנו עם התודות...(:
סופש מדהים מלא כן מוחלט. 🩵
כמו שזועקת , כמו שזקוקה.
לגרום לליבך לרעוד כשנכנס אל החדר.
בלי מיליה.
כל שרוצה הוא להיות לי טובה.
שאהיה גאה בך.
מביטה בי בעיני גורה
רועדת.
אני רואה את זה.
יודעת שבעוד רגע אקח ממך כל שארצה.
ואת מרוגשת, רוצה בזה כל כך.
מתישבת ליד הרגל שלי, מניחה ראשך על רגלי.
שלי את.
מתרפסת. בלי הגנות.
מביט בך מלמעלה.
חושב לעצמי - אלוהים את יפה
יודע כמה שייכת לי.
אך תמיד רוצה לקחת ממך עוד,
לתת לך להרגיש יותר ויותר ויותר לא שלך.
להגשים לך , להגשימך.
את נושמת נתינתך
ואני נושם לקיחתך
והחמצן חודר לחדר
מגביר הלהבה
לוקח.
עושה לך.
מממש כל תשוקותי
מעך גופך ונפשך.
מרימך לאושר טהור.
עד שאת מגיע לקצה היכולת שלך
היית זקוקה לזה כל כך.
תמיד רוצה יותר.עוד.
אני לא מרשה.
אוספת את עצמך.
את במקום השקט שלך עכשיו.
מחייכת.
מסופקת,
מלטפת ברכותך
גאה בך
להיפך.
התמסרות אמיתית יכולה לבוא רק במקום הכי בטוח.
על מנת לחשוף את המקום הכי אינטימי ורגיש,
ולהתמסר בלי תנאים, את חייבת את הקרקע הבטוחה מול מי ששומר עלייך באמת.
יודעת מה אני הולך לעשות
הבטן מתהפכת.
את במקום שלך.
את יפה לי. יופי שעושה אושר בלב.
גם חכמה ( לא לחוש...) כל שיח מרתק,
מחוץ לעולמינו , עוצמתית. מנהיגה את העולם.
גברים לא מעיזים להתחיל איתך.
ואת על הברכיים המושלמות שלך
מביטה מעלה.
רועדת התרגשות
נבוכה
מבינה מקומך. חושקת . מממשת.
קטנה כל כך.
מרצה.
חג עצמאות שמח.
ולך חג שייכות מאושר.
וכמעט כל אחד מכיר הרוג , פצוע או נרצח.
והכל מתערבב
והיום הזה....
איך אפשר למולו?
באיבר מינך האינטימי כל כך
בערוותך
בפותך
בכוס שלך .
כל צניעותך פרוסה לנגד עיני
ואינך יכולה לעשות כלום
כף הרגל שלי מצמידה אותך מהחזה לריצפה.
יודע שמשתוקקת שתונח על פנייך...כל דבר בעיתו.
ושתי ידי שלפני שניה הורידו ממך בלי לשאול את תחתונייך המושקעות, מפסקות אותך כל כך עכשיו.
ואני כזה חזק אל מול עדינותך הכנועה.
לא מנסה להתנגד כי יודעת.
גופך...
עוצמתך, יופייך,
כולך.
שלי.
במביט בך
נושם את הרגע. יודע כמה שאת.
את ממש ברגע בו את באמת חיה.
באמת חווה.
ועדיין לא התחלתי...
אך השקט שלי, החיוך המיקוד מבט אל צניעותך
ההבנה שלך מה קורה כאן
כל תשוקותייך מתנכזים לנקודה אחת בה את מרותקת לריצפה וכל כך מפוסקת לעיני החודרות .
ואז, כשהאצבעות שלי מפסקות את שפתי הכוס שלי את שפתייך החיצוניות והפנמיות
ראשך עף אחורה
הנשימה שלך ...
לוחש לך
תנשמי.
אין גבולות.
כל מה שבהסכמה נכון.
בחירת האחד היא הגבול.
הוא צריך לראות, לדעת... עד להיכן ניתן ונכון למתוח ובאיזה שלב.
אין גבולות
אך יש קצה.
כמו בריקוד. שהשריר לא יקרע.
צריך לדעת היכן הקצה הנוכחי
והאם ניתן לאט לאט למתוח אותו ליכולות ...לפתוח
לחדש בצורה נכונה
תהליך מרגש.
חוזר לכאן וקצת מוזר לי
העולם נעצר, כך ההרגשה
הכל מלחמה וכולם במשימות...
ואז חוזר הביתה והכל רגיל.
צריך לתקן את המזגן...
מכנס לכאן...
והכל ממשיך
כרגיל
מבלבל ממש.
וזה ךא שלא בוערת בי התשוקה
לקחת הכי חזק
לבעול , לכבוש , להחזיק חזק, להכאיב לא לתת לגמור ,לעטוף, להיות. לחבק.
כן מהכל ועוד
מוזרה הקיצוניות.
ואחרי הכל- אין משמח מלראות שהכל כאן ממשיך
ושכלום לא יעצור אותנו מלחיות.
כמה נעים שכולם כאן.
לנשום.
לאסוף ללב את החום את הרגש הטוב.
להתרגש
לממש חדש
להתענג מהישן
לשבור שיאים
להעצים את העכשיו שלנו
לזיין שמונה שעות.
להגיע לקצה לצרוח לגמור לדפוק את הלב
לחיות
באמת לחיות.
לא להרקב בבית ולהיות אומללים מכל האפור.
ליצור צבעוני
להביט אחורה ולחייך
להביט קדימה בדפיקות לב.
כל עוד לא פוגע באיש, לשים זין על הנורמות .
מטרת החיים.
