לפני חודש. 3 במרץ 2024 בשעה 14:29
איחרתי.
לא בכוונה אבל איחרתי,
אפילו הגדלתי ראש לעדכן..
אבל זה לא משנה.
הבנתי את זה בדיוק בשיחת טלפון אחרי שלא ענית חצי שעה ואמרת לי ״חיכית מספיק?״
למדתי.
לא יחזור על עצמו.
נכנסתי,
חיוך קטן עם עיניים חזקות ואני על הרצפה, צריך להבין את מקומי לא?
אז מבינים דרך הרצפה..
הבגדים שלי ירדו מהר,
כאילו לא היו בכלל. באגרסיביות כמובן, או בעצם בג׳נטלמניות ייחודית מאוד.
טיפלת בי שם על הריצפה, הרמת חולצתי על ראשי בצורה שלא ראיתי כלום ולא יכולתי לזוז. את המכנסיים הפשלת רק קצת כך שגם רגלי היו כבולות. כולי על הרצפה בתוך שניות כבולה על ידי בגדי שלי. איך עשית את זה? לא פייר.
ואז חדרת לחור שאמרתי לך שאנני מתורגלת בו עם אצבע או 2 ובלי רוק. נחדרתי.
לאחר שעשית בי מה שבא לך, ובא לך, אמרת לי למיטה.
נשכבת על המיטה, על הבטן- 2 כריות מתחת לאגן, ידיים ורגליים נקשרות, בפיסוק רחב. חבל דק בצבע אפור ואיזולירבנד לבן עוטפים את הידיים והרגליים ביחד עם החבל.
הלב.
כמה נשימות עמוקות לקראת מה שיבוא,
התחת שלי נפתח עם איזולירבנד לבן. שישאר פתוח בלי שתתאמץ ובין הרגליים שלי החדרת צעצוע גדול נחמד ורוטט.
באותה הנשימה שמעתי ״יש לי שיחת טלפון, אחזור עוד מעט״.
אני קשורה והצעצוע עובד ואתה לא בחדר.
התנשפויות קצת מהירות, מנסה להבין מה אני מרגישה עם מה קורה בין הרגליים שלי.. זה נעים, אבל לא מידי, זה מענג אבל כמעט נוגע איפה שצריך.
ואז הבנתי, תפקידו לשגע, תפקידי להשתגע.. חצי שעה אולי וחזרת.
בודק שאני בסדר, נשכב לידי, ליטוף, נשיקה, גאה בי שלא זזתי ולא גמרתי,
אחרי מעט מידי זמן, יוצא לשיחת שוב.
כבר הבנתי, הנשימות שלי רגועות, ואני בעיקר נהנת מהרגע.
נהנת מהתחושה הפיזית שאני מרגישה, נהנת מהתחושה שאני לא זזה בשבילך . , ונהנית מהמחשבה שאתה פאקינג עושה בי מה שבא לך.
חזרת לחדר. כבר קשורה שעה וחצי בערך מבלי שאתה נוגע בי.
שמחתי מהמילים שלך, היית גאה.
אני עדיין על הבטן, בזווית קצת שונה.
אני רואה את החגורה שלך, הפשלת אותה לאט מהגינס. בזוית שרואה. והיא עושה לי קצת פרפרים בבטן.
32 הצלפות,
דקה איחור=הצלפה.
נעים, שורף, מחמם, מחנך.
אטבים.. בגב, קצת על הפנים ומצלמה, המצלמה… לא יודעת עוד איך להתמודד איתה.
אירוע הזיקוק, החדרת לי מאחורה זיקוק יום הולדת.
ובקבוק הזכוכית קר מהמקרר עם סודה שתית מולי והחדרת מקדימה, ביחד עם מלא מדבקות כוכבים, איזולירבנד לבן, וכתבת על הגב שלי שאני הגורה שלך,
פייר.. שימח אותי,
הערכתי את הנקודה שהייתי בה.
עם הקושי עם התמונות, שהצגת לי כאילו מציג לחבר שנמצא בחדר של כל מה שעושה לי. עם האתגר בכל הסיטואציה, בכל זאת זכוכית בין רגלי😌.
ואז זרקת אותי לאמבטיה עם סרוטש וסבון. עמדת מעלי, דיברנו היום בטלפון על זה.
היה לי קשה.. לא הבנתי באיזו קלילות אתה אומר לי פשוט לנקות.
אז בדקתי אותך קצת, וכנראה בעיקר את עצמי בסיטואציה. והיה קשה (והמצלמה כמובן)
אבל, ישבתי על הברכיים באמצע האמבטיה והסברת לי, שזו אני.
הסתכלתי לך בעיניים ולא היה לי מה לומר, אחרי כל ההתבכיינות.
ניקיתי.
רציתי לבכות וניקיתי.
העיניים שלך חדות ורגועות ביחד ומשהו שם עבד..
השיחות באמבטיה, דיברנו על זה היום גם..
שמחתי מאוד לדבר, לדבר הרבה אפילו, משני הצדדים. זה היה לי חשוב, צעד נוסף בשביל להתקרב.
שתן באמבטיה, על כולי כשיושבת ואתה עומד, מחזיק בראשי פותח את פי.סוגר הפה שאבלע. המוח שלי בשניה שזה קרה התנתק מהסיטואציה, הטעם הרגע.
בלי לנתח, בלי לזוז.. הבנתי. הבנתי ששם אני צריכה להיות.
קלחת אותי, אחרי כל רצף האירועים שהיו..
עמדת מעליי, כשאני יושבת צמוד לרגל שלך, וקלחת אותי. זה היה מחמם, וקרוב,
ואיזן את כל מה שהיה בשעות שלפני.
הסברת שאתה מנקה ושומר על שלך. כמו שאתה מנקה האופניים אחרי רכיבה בשטח.
משם.. מחילה, אין לי תחושת זמן וקשה לי לכתוב על דברים ספציפיים.
אבל..
לעזאזל, גמרתי 200 פעם..
אני שוכבת עכשיו במיטה ומרגישה זרמים עדינים עד עכשיו בין הרגליים שלי. 11 שעות נקיות שלא עצרת אורגזמות גם כשהתחננתי.
מרגישה שכל הגוף שלי תפוס ומבינה את כמות השעות שהיה מכווץ.
יודעת שאתה יודע, אבל יודעת שגם חשוב לומר.
בחיים שלי, אף אחד לא גרם לי להרגיש ככה. לגמרי במובן הטוב של המילה.
אז תודה.
הטסת אותי לחלל ולוקח לי קצת זמן לחזור ואני כלכך נהנת מהתחושה הזו, אני פשוט לא מוצאת את המילים להסביר.
תודה שבשניה הראשונה למדת על מה ללחוץ, מה לומר, מה לעשות, ואיך לעטוף.
זה עושה את העבודה, אני מרגישה.
שכחתי כבר כמה אני אוהבת לכתוב, זה שימח אותי.
לילה טוב .
