לפני חודש. 2 במרץ 2025 בשעה 18:37
קבעתי איתך מראש
כשנכנסת לי לרכב
מתישבת בכסא האחורי.
בלי להגיד מילה.
לבושה בחצאית שחורה ובלי תחתונים.
נחגרת .
נוסע למקום מלא נוף.
לאט.
כל הדרך שותקת.
גם אני.
מבוכה ורגש צפים לך בחלל הבטן המושלמת שלך.
עצם הידיעה שאת בלי תחתונים כשיודעת שיודע, משקשקת לך בבטן. רוח המזגן חודר.
מביט בראי , מביט המון, מביט בכוונה.
בלי לחייך.
שותק.
וזה זועק.
תופס אותך מביטה בחזה שלי, יא מחפיצה אחת. מציצה למרא מביט בך יודעת שנתפסת, מורידה עיניים.
בולעת רוק.
לפני שנגעתי, את ממוקמת.
הריח של שנינו ברכב מעולה.
מניחה ידייך על ברכייך מחייכת במבוכה
אושר מציף אותי עת מביט בך מרוגשת כל כך.
חניה איטית,
כיבוי מנוע.
שיחרור חגורת ביטחון.
שקט.
נשאר בכסא שלי. לא עובר אחורה.
נצח
הדממה צורחת ברכב.
מנווט ושולט ברגע הזה.
מביט בך מרוגשת.
נעים.
יותא ופורס שמיכת פיקניק .
נכנס לכסא האחורי מביט בפנייך. בלי לגעת.בך, בלי להוריד מבט.
את נבוכה יותר ממקודם. וזה מרגש אותי,
חלק חצוף בי בלי לשאול מתפוצץ לו בגינס.
יודע למה
. זה הרגע הזה, עדינותך, יופייך מבוכתך, מול כל החיבור שלנו .
קשה אבן. אך מתעלם ממנו.
מרוגשת לא פחות.
גורם לך להרגיש נעורים.
לא נוגע בך .
פרופיל שדייך החצופים בולטים מעבר לבד המונח עליהם. את יודעת את זה.
מודה שמתרגש אל מול יצירה מדוייקת שכזאת אומנות..
אבל לא מראה לך.
רק מביט.
לוקח לך היד ומוציא אותך מהרכב לשמיכה.
מתישבת זקופה. מתאפק לא לצחוק מנסיונך לנווט קצת בנהר שנסחפת בו.
ברור שיודעת שתמיד יכולה לעצור. ששנינו יודעים שלעולם זה לא יקרה.
יודע לנגן נכון למקומות שמשתוקקת.
זמן פיסול.
מניח יד בעדינות על הכתף שלך - משכיבך אחורה.
מרגישה כמה עוצמה יש בעדינות ברגע הנכון.
מפסק רגלייך, רגל רגל ממקם.
מרים אגנך ושם כרית מתחת. הכל לאט, בשקט בלי מילה מהרגע שנכנסת לרכב.
בקצב שצורח נשמתך, לשירה שנעימה לי כל כך.
מרים החצאית שלך לבטן לאט.
נשמתך מתקצרת את יודעת שרואה הכל הכי ערומה למולי.
מתישב בין רגלייך.
מביט.
את מכסה ידייך על פנייך. נבוכה. מאושרת.
אם היית יודעת כמה יופייך גורם לי לחום בלב היית מחייכת כל כך.
מתישב בין רגלייך המפוסקות ומביט בך ילדה.
בולע רוק בלי שתראי.
שותק.
את רועדת מהתרגשות.
מרגישה כל כך ערומה, חשופה, כל כך אינטימי מה שעושה לך.
נצח
עוצמת עיניים. ממושמעת לא זזה.
מביט, שותק ומאושר.
לוקח אותך בלי לגעת.
לא ידעת שזה אפשרי.
כל יום דבר חדש.
כשמחליט ולאט
סוףסוף לוחש ליבך,
נוגע בך .
נודע בין רגלייך בפותך, בערוותך, בשפתייך החיצוניות והפנימיות,
משתגעת מהעדינות הזאת. יודעת מי למולך.
רוצה שהטורף שבי יצא.
כל דבר בעיתו.
מחליק אצבע לתוכך ילדה.
כל כך חודר לחדרי נשמתך.
יודע שלא משנה מה חדר שם, ברגע זה האצבע היחידה הזאת זה הדבר הכי נכון ומאיץ לב בעולם
כבכל גופך צמרמורת מניח יד שניה על בטנך
נוגע.
הכי ונילי , מנוגן מדוייק לעוצמת הרגע.
ליבך דופק , מתרגשת, נעים לך . ממש נעים לך.
מרגיש. רואה. מצייר את הרגע.
חודר עמוקר חש אותך.
מראותייך יוצאת יללת גניחה מתוקה ומטריפה ,
אמיתית מנשמת התשוקתך.
הכל מדוייק בך.
עוד לפני שהתחלנו
את כבר יודעת
טוב לך
את כולך קיבלתי.
נכון לך.
נכון לי.
נכבשת.
אם הייתי קצת קצת דתי הייתי לוחש
הודו לשם כי טוב.🙃