החונך

יופי השליטה האמיתית 

 היא יכולת השולט/ת להפוך את הכוח שיכול להיות שלילי, מאיים ופוגע,

למצב בו הנשלט מוצא מקום מוגן להיות מי שהו, 

וחש תחת כנפי השולט במקום הנעים והנכון בעולם.

פתאום אסור להיות שמחים.

אושר הוא תכלית החיים וראויים אנחנו

מאחל לכולם שנצליח ליצר הפרדה בין כל הסבל שקיים בחוץ, בחדשות, בעולם ...
לבין הרגש שבלב האישי של כל אחד מאיתנו.

שנפסיק להתבלבל בין הכלל לפרט.

בהחלט נכבד את כאב הכלל ונלחם למענו הכי שאפשר!
אך נשאיר את להבת האושר שבלב בשיאה כי טוב לנו בפן האישי ואל לנו לתת לאיש לכבותה ..
להלן סוד עוצמתינו.
האישי והלאומי

צריך ומותר בהלויה לבכות, לזעוק לצעוק.

מותר גם להשבר מידי פעם. 
אך צריך ובהחלט מותר במסיבה לרקוד לשמוח לחגוג.
מותר!!! וצריך.

חייבים להוקיע את תרבות העצב המשותף שנוצר כאן. 
תרבות האוסרת להגיד מצויין כששואלים מה שלומך.
ואין זה קשור לחטופים.
עליהם ולמענם נילחם !!! אך כשאני עצוב זה לא אחדות זה לא משמח אותם או מזרז שיחרורם.
להיפך.
תרבות העצב מחלישה את האדם ואת הכלל.

עצב האישי אינו מעצים ואינו תורם. ואין בו הזדהות עת האדם עם עצמו.

כי אם מחליש בלבד. כריקבון מבפנים,
כסרטן מועך הנפש, מאפשר לאויבנו לנצח.

עצב הוא חולשתינו ואין הוא מסמל איחוד או עוצמה.
עוצמתינו היא כוחנו הפנימי, ואחדותינו,
די לעודד ולהתרברב בעצב.

האיחוד נכון בחיבוק, בעזרה, בהתגייסות, בלחימה המשותפת .
לא בעצב. 

אושר הוא תכלית החיים וראויים אנחנו.

רק אומר.

עולם הבדסם לא שווה כלום כשלא משחררת הכל

זה תהליך ארוך איטי ויפה
אט אט לומדת מי מולך.

תהליך מרגש בו את מממשת דברים שלא ידעת על עצמך,

מופתעת שוב ושוב שיודע אותך. יותר משאת יודעת את עצמך
שאוהבת ,
שזקוקה ,
שרוצה,
הצורך שלך הולך ומתחזק

ככל שלומדת  שנכון לך,
שבטוחה
ששמורה,
שמוגנת כל כך ותמיד.
שיודעת בעצמותייך כי  את חשובה
ואהובה.
כך בהדרגה משחררת...
את עצמך
לאט לאט,
עוד ועוד
כבר לא מחליטה.
וכל עוצמתו- שלך
וכל ניווטו- למענך
מוצאת עצמך מאושרת,
משוחררת,
שייכת,
מממשת .
סוף סוף באמת בלי חשש,
ערומה למולו .
מופתעת שאת במקומך

ונעים לך.

כמו שלא חשבת
ללא שום מעצורים.
כי יודעת,
נכון .

ואת כבר לא חשובה ואת הכי חשובה.

להפתעתך הכי חשוב לך בעולם להיות טובה. בשבילו,
שיהיה גאה בך.
שילטף לך את הראש.
שיהיה לו הכי טוב
שגופך יענגו כפי שרק ירצה.
והוא רוצה והוא לוקח

וזה מטריף בך את כל החושים.
ואת ילדה מרצה,
מממשת.

רוצה לתת יותר משיכולה אך הוא לא מרשה! כי שומר עלייך .
זאת שליטה אמיתית

לשחרר
בלי גבולות, במקום הכי בטוח לך.

לקפוץ ראש למים הטהורים של תשוקתך,
של נפשך.

את יודעת.

מרגישה אשמה.
מבין שעכשיו תהי עצובה.
יום הולדת שלך.
לא מרשה עצב. רוצה אותך שמחה.
קל

לוקח את ידך ומובילך אל המדרגות
יוצאים מהמועדון בלי לדבר
לוקח אותך מאחורי בניין לחצר מרוחקת,
מכופף אותך
מרים לך החצאית
מפשיל תחתונייך
ואז... לאט...
מוריד את החגורה
מדבר בשקט על התנהגותך
אבזם אבזם משחרר
לוחש לך שיש כאן אנשים ושתאלצי לקבל את העונש שלך בשקט
מגלגל לאט החגורה על כף ידי

מביט בך מציצה, מביטה משפילה מבט ונטרפת.
לא זזה , נשארת מכופפת

עת ישבנך חשוף, תחתונייך לברכיך

בולעת רוק.
האגן לך מתחרפן.
יודע כמה שאת בוערת תשוקה עכשיו
מקבלת עונש יומהולדת עת כולם במסיבה.

פלאחחח
רעש חותך את השקט.
ובבת אחת כאש בשדה קוצים הכאב מתפשט מהישבן לכל איבר שלך,
בולעת את הכאב, כל כך שקטה.
נושמת חזק
כזרם עובר לך לחזה לרגליים , לאצבעות הידיים, לקצה האוזניים.
ושוב
שוב בולעת רוק.

מארגנת את עצמך. רואה אותך.

לא מרחם
באמת מחנך אותך
אסירת תודה שאימצתי אותך. שאת שלי.
פלאחחח ושוב בשקט.

לוחש לך שלהלן נרות היומהולדת שלך.
יודעת שמחר יהיו לך סימנים כמספר הנרות ואחת לשנה הבאה.
פלאחחח
האחת לשנה הבאה היתה חזקה ממש ...
את נושמת לעכל
מתנשפת.
קיבלת עונש .
חשופה כל כך,
נבוכה.
נשארת כפופה ממושמעת.
ישבנייך בוערים.

בלי מילים בבת אחת,
חודר אלייך ילדה.
לעומק הוויתך.
חזק.
עמוק כלכך.
לוקח אותך בגניחה
ממלמל שמרשה לך לגמור
ו...
אנחנו אחד.
כמו שאנחנו.

על הזין השקט
פרא האדם מוכח ברגעים האלה(:
נושמת בגניחות,
חשה אותי מתקשה בתוכך .
יודעת שעומד לגמור וליבך דופך שיאים.
את לא מפסיקה להתכווץ עלי וכולי עונג וטירוף חושים.
גומר אל עמקי נשמתך.
כרוח סערה שלא נגמרת .
מגרוני בוקעים תחושות, עוצמות שזר לא יבין.

ואז...שקט

מרים לך התחתונים מוריד החצאית.בלי לדבר.
לוקח ידך
ומחזירך למסיבה.
מרגישה נלקחת. שייכת. ילדה טובה.

מלאה זרע שלי
ישבנך בוער
רוקדת
וכל כך כל כך
מאושרת
מזל טוב.

בשניה בלי מילה,  מצמיד את פרצופך לשולחן

עם כל מה שעליו

מעיף במהירות נטולת הגיון, מכנסייך ותחתונך

מכוון הכיפה אל בין שפתי פותך

וחודר לעמקי נשמתך בלי לרחם .

חש בכיפתי דופקת כל כך חזק את הרחם הצעיר שלך שלי.
קורע את איבר מינך,
מחזיקך מצמידך חזק. לא יכולה לזוז.

יד על גביך מצמידה אותך לשולחן

יד אחרת מחזיקה בעצם אגנך. חזק.

ברור לך שיהיו לך כחולים שם בנקודות אצבעותי

ואת גונחת

נפעמת

מאושרת

זונה שמספקת את יצרי

עושה תפקידך

מרוצה

ילדה מרצה.

נדפקת מאפס למאה על השולחן שלך.

החזה שלך נמעך במסמכים, שיגרת יומך.

ישבנך נכנע לאגני הלא מרחם

שולף את הזין שלי החוצה ממך

אחרי צווחות האורגזמה המביכות שלך

וחודר בלי לשאול לחורך האחורי

את נעמדת על קצות האצבעות

ונחדרת.

מכורה לחור הזה שלי. למדת כמה עוצמתי.

עד הסוף.

עמוק

נלקחת. כל כך רחבה

לא מאמינה.

נבעלת במשרדך כשבחוץ כולם עובדים.

נושכת שפתייך, על קצוות אצבעותייך העדינות.

מועכת הנייר שתפס כף ידיך

מרגישה באורגזמה שלי מגיעה.

מתערבבת באורגזמה האחורית שלך.

מציפה

כמעט מעלפת ובהחלט מאלפת.

הזין שלי קשה כל כך בעמקי נשמתך
מתענג ממה שעושה לך.

מתענג ממך ילדה.

שם יד על פיך כי את לא שולטת בגרונך,

ואניכל כך גומר.

וכולך מתמלאת בזרע שלי

עוד ועוד בפולסים.

שולט בגופך כל כך. שולט בנפשך.
דוחפת האגן לכיווני שיהיה עמוק משיכולה.

כפי שזקוקה.

מרגישה

חיים.

לוחשת תודה בבושה שמטריפה אותי.

כל כך רואה אותך ואת יפה לי.

זקוקה כל כך להרגיש קטנה

לא מחליטה

בחדר סגורה, חלשה כל כך

ממושמעת וציתנית

עושה כל מה שהגבר החזק הזה אומר לך לעשות.

מקבלת בהכנעה מרגשת כל שהוא עושה לך.

ואני לא מרחם.

את בוכה לא בוכה.

נכנעת לתחושות,

נכנעת לכאב,

נכנעת לחוסר ההתחשבות בך.

מבינה כמה שאת חסרת חשיבות.

חפץ.

על הריצפה ,

ערומה חורייך כל כך משופשפים ,

עומד מעלייך מחזיק את החגורה החומה.

הבטן מתהפכת לך שוב ושוב

את שם. עמוק

צועקת.

מנשקת רגלי.

נטרפת.

מאושרת

תכלית החיים.

לחכות לך בצימר ולראות שבאת עם חברה שלך היפיפיה.

קולך העדין מבקש אותי שאעשה לה דברים.

לשחק שעות עם שתיכן. 

לקחת את ראשה אל בין רגלייך,

להסביר לה לעומק איך לעשות נכון עם לשונה ואצבעותיה בערוותך. ולהפך.

להבין שאני רק בן אנוש ושכדאי שיהיה בחדר אמבו סקשן ודויברילטור ליתר ביטחון , במידה ואחטוף איזה התקף לב- עת מביט בך, מלטפת את ראשה בחום כשחונך אותה לראשונה מאחורה

ישבנה מושלם לי ואת מושלמת לי. 

לראותכן מתנשקות נלהבות.

להקשיב לכן אחרי 7 שעות נסערות מרכלות , נזכרות במה שהיה לפני שעתיים כאילו היה לפני שנתיים.

שתיכן נכונות וחודרות ואוהבות זו את זו ,אותי,אותנו.

טעם פותכן 

האוירה בחדר.

הריח.

אושר.

הכל קל

הכל יפה.

לממש.

חשוב.

ולא משנה מה. כל חלום.

להעיז.

תכלית החיים

וזה לא רק מילים.

רק למה עם כובע?(:

העצמה נקודה.

מה שעושה לך

ככל שמוותרת על עצמך

ככל שמוסרת לי  עוד נתח  ממך

ככל שלוקח

שהופכת... שייכת

את מתעצמת

מתוכך החוצה את הולכת והופכת 

עוצמתית.

זקופה מבפנים.

גאה וזורחת.

כלום לא יכול עלייך.

לשלוט זאת אחריות 

לרוקנך מתוכן זה קל. למלא אותך בכל התוכן והכוחות שיש אל מול כלפי העולם,  זה מה שמרגש.

לידי את  כל כך חלשה ומרצה.

אך כלפי העולם הנשלטת שלי הכי.

חזקה , מוצלחת, מנהלת העולם.

ממלא אותך בכל העוצמות שיש ליקום להציע.

כי מאמין בך ויודע כמה שאת  מדהימה וכמה שהכל וכולם קטנים עלייך!

תפקידי לבנות אותך, וגאה בך.

עכשיו בואי שניה....

למקום...

תתכונני נפשית

עת ניפגש תמתיני לי כפי שאוהב,
על הבטן על 2 כריות.

אכנס ובידי סרגל ברזל ששומר מהתיכון.
3 אצבעותי יחדרו בלי להגיד שלום.

יחרפנו נשמתך.
וסרגל ברזל במקביל ינחת על ישבנך הלבן החלק והיפה לי

מפליק שורף .

כך אצבעותי ירקדו בתוכך בקצבם המחרפן והסרגל ינגן ויתופף על ישבנייך הערומים ואץ צועקת מעונג וכאב ואת צועקת מזרמי גופך ואת צועקת זה לא פייר,
מתזמן לך הפלקה קשוחה , רגע לפני שגומרת ,
חזק. והכורגזמה בורח. לך ושוב מבריח אותה  ושוב ושוב

עד שמתפרצת ממך אורגזמת הפלקות מדהימה ששרה עם אדום ישבנך דואט כאב אורגזמתי, דואט  עלבון נשלטת, דואט כניעה ועונג אינסופי מטורף שזועק ממך תינוקת שלי.
עם דמעותייך וגניחותייך
עם יופייך והתכווצות פותך על אצבעותי המנגנות.
בשבוע הקרוב כשתשבי תזכרי בי ותחייכי לך.

זה לא נגמר ואת גומרת וגומרת ורק אז כששקט לוחש לך,

הי.(: