החונך

שזכית בצרחת השיא
בצווחת האושר
בזעקת התכלית

שלחשת תודה רועדת

מבויישת.

שיש בחייך עד היום ומהיום

שעכשיו את יודעת

רוצה

מבקשת.

שוב.

עדינה, קטנה נגעת.

כל מה שכמהה לו
כל שמרגשך...

כי סערת רגשות חמצן קיומך,
ילדה טובה שכולה תפילה לחינוך ..
 לעוצמת התחושה,

להרגיש...לצרוח,
סוסת פרא שמחפשת את שיכול להבין ולדעת להכיל...

אך לא רק במילים

להרגיש האחד שיש בו להכיל את העוצמות  שבך, השוני, היופי שבמורכבות . אותך כמו שאת.
שיזיין אותך לדעת . בלי רחמים...

כי יודע.

אותך.
שיגשים
שיממש
שילמד. כל יום דבר חדש. 

לא לדעת למה לצפות.

מבטיחה להיות תלמידה טובה.
שידע יותר ממך. הרבה יותר

אך עוצמתו לא יהירה. פשוט שם, בחיוך הבטוח.
שלא ישאל
שיגרום לך להרגיש קטנה,

כל כך קטנה ונלקחת
שיוצא ממך את האישה בלי גבולות,

שבעצמותייך תדעי שהכל מותר.שהכל נכון.
שתרגישי איתו הכי בטוחה, שמורה,

הכי עטופה .והכי ערומה
שיקרא אותך ידע מתי וכמה
שתרגיש אותו יומיים אחרי .

שהריח שלו יפרוץ בשניה את סכר נשמתך.
שעות, ימים חודשים אחרי ידהר בראשך, תעכלי..

תמלמלי בגעגוע, מה קרה שם.

וליבך ופותך התכווצו כאחד.
שיביא אותך למקומות ושיאים שלא ידעת שקיימים.
שיממש אותך,

את עדינותך,

את חלומותיך

תשוקתך.

 מגיע לך. 

קצר כאן. אל תתפשרי.

איזה כיף לחיות.

לוחם.

תמיד, בצבא, באזרחות, בעסקים, בספורט בכל מישור.

והם פגעו.

ממש פגעו,

במקום ובווליום שלא ידעתי שאפשרי

כאב וכואב ברמות שלא הכרתי.

שלא הכרנו.

כמו כולנו מוצף רגשות.

נושם עמוק.

אין זה הזמן להתרסק 

אין לנו אתהאפשרות לפריוילגיה הטבעית הזאת.

עכשיו הרגע לאסוף את עצמי.

את עצמינו.

ללחוש

oN your feet soldier

לעמוד  איתן ועוצמתי.

להביט קדימה..

ולתקוף.

אחרי,

כשהרגע יאפשר, ארשה לעצמי לבד ובשקט,

קצת...

לבכות.

ערומה שוכבת על גב.
להחזיק לך חזק ביד ימין את החלק הפנימי של הרגל היפה שלך.
החלק הזה המרגש, שקרוב לאיבר מינך שמשמעותי לי.
להחזיק לך חזק עם היד השניה את אותו החלק בדיוק של הרגל השניה.
אמעך חזק. תרגישי כמה הגבר שלך מחליט עלייך
כמה משמעותי לך .
אפסק תוך כדי את רגלייך.
אביט
אשתוק
אפסק חזק עת מועך הבשר, השריר, כל נים ששם
כל כך ערומה
הכי מפוסקת
לעיני
לי מותר לראות
הבטן רועדת לך, את מתרגשת.
רואה שאני מבחין.
מחייך
לא מרפה מאחיזתי.
את נבוכה.
מביטה בשרירים של ידי האוחזות בך.
זורקת ראשך לאחור.
משתגעת. 

מתוסכלת
לא נוגע
לא חודר
לא רומז לכך
ואת חייבת נגיעה,

רק מועך ומחזיק אותך חזק .
מרותקת 

מקובעת,

לא יכולה לזוז
זה מחרמן לך את הצורה
ואני ...לא .... נוגע.
 מביט

אל תוך תוכך

לפיסוקך.

לנשמתך.
ולא מתנפל
רק לוחש לך שששש
כשממלמלת
בבקשה ...

בבקשה

תיגע

מילה גדולה.

עומדת גבוהה, 

כרכס הרים שיש לשאוף ולהגיע אליו.
אך לא על מנת לשים דגל ולרדת.
כי אם על מנת

להשתקע ושם לחיות כל יום בשארית חייך.

שכל אחת ואחת תמצא את האושר שמחפשת כאן.
את המקום הנכון והבטוח שיאפשר  לשחרר באמת
את כולך
את נשמתך
ולתת לנפשך את שזועקת להיות.
להתרוקן עת עטופה בעוצמה ששומרת עלייך  
שתמצאי את המקום הנכון שיאפשר לך להגיש לאדם הנכון את הרגש הנכון והכל כך עוצמתי שלך.
שתאפשרי לאדם הנכון לקבל את הכל.
שבשנה הזאת תגיעי למקומות שחלמת שקיימים,

למקומות שלא ידעת שקיימים,

לשיאים של חייך.
להגשמתך.
שתחוי שתעשי הכל.

וכל פעם מחדש כשחושבת שכבר חוית הכל...

תחוי יותר.
ושהתחושה היחידה שתתרגלי אלהו היא להיות המומה שיש יותר

ויותר ויותר.
תמיד יש יותר. שתדעי זאת.
זה תמצית אושר החיים.

שתמיד יהיה לך לשאוף ליותר ולהגיע אליו.
השנה הזאת אני מאחל לך לחיות , להגשים, להכיר, לדעת, להיות הכי חזקה במקום שיאפשר לך להתרוקן מכל צורך הגנה או אגו, לממש בלי צורך להגן כי שמורה. לחשוף את ליבך ,את נפשך את כולך .
מאחל לך את האדם שהכי מכיר נשמתך ואת ערומה לגמרי, הכי מכיל מקבל ואוהב אותך איך שאת ,את כל מה ומי שאת.

שתביטי לאחור על השנה שבפתח ולחייך סמוקות .

שהשנה תרגישי הכי מפורקת על הריצפה באלף חתיכות.
והכי שלמה חזקה ועוצמתית כי איש לא יכול לך.
רק הוא והוא שומר עלייך
הכי.
מאחל לך לשנה החדשה למצוא ולדעת שאת במקום הנכון
שאת שייכת.
שאת מאושרת.

עובר כאילו במקרה עם איברי הזקור מול פנייך.

ענייך נפתחות בלי לשים לב,

ישבנך הקטן וממושלם לי מול המראה

רואה את פי הטבעת היפה שלך בראי סוגר את עצמו.

 אומנות הרגע.

עוצר נשימה.

את כל כך ילדה וכל כך אישה.

מה שהולך לעשות לך. מרגש.

השקט בחדר.

רוצה את ליבך בוער

 שתרגישי תכלית 

יודעת כמה ששמורה ומוגנת

קטנה כל כך

ונבעלת.

הלב צורח אושר

לא קל וזקוק לרגש הזה 

וכולך שלי.

טובה ונאמנה.
ילדה מרצה,
ממושמעת
שצריכה את הכוח שלי.

את החינוך,

את העוצמות,

את חוסר ההתחשבות שלי לגופך

להרגיש מנוצלת, נבעלת,

נחדרת,

להילקח

לוחוש כל כך ערומה 

ילדה בידי איש חזק

וא  כל כך אוהבת

כל כך מתמסרת

כל כך שלי.

 עד שאין אמון מטורף.

כזה שהעיניים נעצמות ואת יודעת בעצמותייך, שאת הכי מוגנת, בטוחה, ושמורה , שאת הכי חשובה..

עד אז זה לא שליטה.

זה משחק.

ושליטה זה לא משחק.

אסביר.

בדסם מתחיל באמון, אבל לא אמון רגיל, הרבה מעבר.

בידיעה שמי שמולך שומר עלייך יותר מאשר על עצמו. שאת הכי בטוחה שהיית בחייך.

שמורה. מוגנת.
שמותר לו הכל, בלי לחשוב כי יודעת שההגנות עלייך אצלו.
רק אז את משחררת באמת.
לא חוששת,
כי שלו .
יודעת בעצמותך שבשבילו את הכי חשובה.

גם אם חשה ככלי

גם אם כולך מנוצלת / זונה או כלבה,

יודעת שלפני הכל - את בידיים של מי שהכי שומר עלייך.

שמורה. אבל באמת.

ואז..

משחררת לאחד שלך.
את כולך.

הולכת לאיבוד ביער
אבודה,

אסופה,

שיכרון חושים
מרוגשת, נסחפת בלי לחשוב
מגשימה.
מאושרת.
זה הבדסם האמיתי.
והוא יפה כל כך

חוק בדסם מספר אחד

והוא מתאפשר ומתחיל כשנבנה  אמון אמיתי עיוור.

לפ י כן זה קשקוש. אולי זיון חזק, אולי סשן הפלקות  ריק. אך לא מתקרב לשליטה במהותה.

מעל חלקת שדה ריקה,

ולהביא לרגבים... את הבשורה הירוקה.

נעמי שמר המדוייקת.