בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החונך

שליטה היא לא משחק,
היא תורת המשחקים.
פילוסופיה
דרך חיים
לשלוט באמת, זאת אחריות עצומה.
פיסול היקום .
המימוש , התכלית.
נהרות רגש.
פסיכולוג
מוביל דרך. מחליט הדרך
אומן תורת משחקי הנפש
עם כל האחריות האינסופית שיכולה להיות לאדם על אדם אחר.
לפני שנתיים. 30 בדצמבר 2021 בשעה 14:15

מישהי רוצה מסג עדין? ארוך כזה ונעים?

מחייך לי.

מדמיין התמימה שתגיד כן ...
עוצמתי

נזכר שעשיתי זאת לשייכת שלי. הבטחתי מסג.'
שוכבת למרגלותי, ערומה
משכתי אותה בשמן.
בעדינות..
כשיודע
עוד רגע תגיע הצעקה.
עוצר עצמי שלא אקצר הדרך. כי מטריפה הילדה. 

חיממתי הידיים שיהיה לה נעים.

עינגתי אותה במסאג'
אמיתי,
כפות ידי יודעות...
מושקע..
חצי שעה, בערך.


יש לשחרר האובייקט .


שוכבת על הבטן. עיניה עצומות.
צפה.
שוכחת מהכל, לא זוכרת היכן היא.
שוכחת מי אני.
לוחץ ומעסה איפה שמענג .
שטה לי בין הידיים
עדין לה ,
חושך,
מוסיקה שקטה,
נרדמת,
שרירים רפויים.

בשקט תוך כדי מסג' , למרוח את הזין שלי בג'ל סיכוך.
בלי שמודעת בכלל.
להמשיך לעסות ולענג.

תוך כדי כך לכוון אותי לחור האחורי המשוחרר, החם והנם שלה.


ובבת אחת,  במהירות מתפרצת, כשהיא מנומנמת, רגועה ורכה

להבקיע לחדור. להרחיב  החור האחורי שלה.
עד הסוף להשאר שם תקוע הכי עמוק. כשידיי עברו מהגב לאחוז בעצמות האגן שלה בחוזקה, מתנגדות לאינסטינקט שלה לברוח עם האגן קדימה.

הצרחה שלה בחדר מהדהדת לי בראש.
הלב שלה מאפס למאה בשניה.
שריר הרקטום הנחדר מתכווץ בבהלה מתוקה כל כך על הזין שלי, מענג אותי. מנסה לדחוק אותי החוצה...
כמה נעים, תתנגדי עוד...
העלבון, הפגיעה, החדירה הלא צפויה.
כל זה מנפחים ומקשים אותי יותר.
היאווווו שלה של כאב.
הנסיון להוציא אותי.
ההבנה מה עשיץי לה
הכעס

ובאותה השניה עם הכאב, מוצפת אהבה 

מרגישה כל כך שייכת.
ההבנה שאין ברירה.
יד שלי עוברת לצווארה הדקיק.
 הבנת הסיטואציה מציפה אותה.
והפיכת הקערה בבת אחת ,ממנוצלת פגועה לגונחת מוטרפת,
מעונגת .
גומרת ושוב גומרת

חצופה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י