לפני שנתיים. 11 באפריל 2022 בשעה 8:19
אני קם בבוקר , ידך עוד אזוקה לפינה הרחוקה של המיטה עורך הרך חשוף מלבד השמיכה הדקה שמכסה אותך.
המסכה ששמעתי לך אתמול בלילה עדיין על העיניים שלך כי נרדמת איתו , אמרת לי שזה עוזר לך להתרכז בסשן שלנו וגם מרגיע אותך ועושר לך לישון.
אני מסתכל עלייך ומתחרמן מהיופי הפשוט שלך כשאת ישנה מהזיכרון שעולה מאתמול בלילה.
אני שולח יד ואוזק את הרגליים שלך לפינות של המיטה כדי שיהיה לי גישה נוחה יותר,וגם עוסק את היד השניה שלך לפינה כדי שלא תוכלי לברוח.עם היד האחת אני מעשה לך את החזה וביד השניה את הכוס.
אני מבחין שאת מתחילה להתעורר שומע אותך גונחת למגע שלי ומחליט שזה הזמן הנכון.
אני עולה מעלייך ומתחיל בהתחלה מתחיל להיכנס אלייך לאט , מתחרמן עוד יותר מהקולות שיוצרים ממך תוך כדי שאת מתעוררת ומנסה להתעשת על עצמך.
כשאני מזהה שאין כל התנגדות אני מגביר קצב ומזיין אותך ברעבתנות עד שאנחנו שנינו גורמים.את אומרת לי בוקר טוב נושקת לי ומבקשת " תוכל לשחרר אותי אדוני, שנינו צריכים להתכונן לעבודה". אני נושק לך בחזרה ומשחרר לך את האזיקים. ומתחיל את שנינו בסדר בוקר שלנו.
ואז אני קם , השעון מראה 6:20 בבוקר וישנתי מעבר לשעון המעורר, ואת לא שם , וזה היה חלום ,כי לא מצאתי אותך עדיין ואת לא איתי, וזה הכל היה רק חלום