מטיילת

נסעתי עד אליו קבענו לשבת בחוץ לקפה 

הוא לקח אותי למקום פושטי כזה 

רוב השיחה הוא בהה בים קצת בי 

וכל הזמן הביט בטלפון שלו 

הוא נראה כמו זומבי לא ממש כאן לא שם 

קשה היה להביט בו כשיודעת שהוא לא רואה אותי 

שקוע בשלו כן אני לחצתי להיפגש 

והיה לי עצוב לראות אותו 

האיש השמח נעלם ועכשיו יש אחד שמחכה שהזמן יעבור 

הזדקן בשבוע וקצת שלא ראיתי אותו נראה אחרת לגמרי 

לא יכולה להועיל לו  

הגברים מסביב בחנו אותי זה היה ברור ומבחינתו בכלל לא הייתי קיימת