מסע חיי

הצעד הראשון

הוא הכי קשה, אני עומד על קו ההתחלה.

מסתכל אל עבר הדרך. הדרך אל הלא נודע.

אני עכשיו מתחלק לשניים.

לנפש ולגוף.

הנפש רוצה לרוץ קדימה להסתער אל עבר החופש

אחרי המון ימים חודשים ושנים שהיא סבלה,

עברה מכלוב לכלוב, ספגה וספגה.

ודבר אחד עומד בדרכה כרגע.

והוא הגוף. ואת הגוף לא מעניין העבר או העתיד.

מעניין אותו רק הווה.

והגוף עד עכשיו היה מאוד מפונק.

האכילו אותו, הוא נח על מיטה רכה ונוחה כל לילה,

לא היה לו קר, לא היה לו חם.

בכל כלוב וכלוב שהוא עבר, דאגו לו טוב טוב.

אני עומד על קו ההתחלה. ועושה את הצעד הראשון.

הנפש טסה לה אל המרחב הפתוח.

והגוף הולך לסבול, הוא יסבול הרבה.

יכאב לו, הוא יהיה רעב יהיה לו חם ביום וקר בלילה

אבל זה ללא ספק יהיה שווה את זה.

העיקר שהנפש תהיה חופשייה.