עננים וורודים אמרו לי בוקר טוב ,
הזריחה החדשה והיפה בירכה אותך ליום חדש ,
עייני העייפות ניסו להתרכז בכביש , לעמוד בפיתוי לעצום אותן בשביל להעביר בראש שוב את החוויה.
מסיבת פורים בנו לימיט.. בכלל כניסה לנו לימיט , משום מה כניסה לתוך המועדון תמיד הייתה עבורי מקלחת קרה של מציאות , לאומת דימויים שהיו אצלי בראש.,
אתמול זה היה שונה, האווירה , האלכוהול, אולי הטעם של סקס צהריים שעוד נשאר לי על הלשון , אולי כל השינויים שאני חשה בפנים סוף סוף מקבלים מעטפת של מציאות, אולי גם הכול ביחד - אבל זה היה שונה = חד משמעית לטובה.
כל הרעב שחשבתי שאני מרגישה לפני כן , עכשיו באמת היה , כל הריגוש שחשבתי שחשתי בעבר פתאום באמת היה.
שיטוט בין החדרים...ההחלטה האם להיכנס או לא להיכנס, למה הפעם בכלל לא היה היסוס, למה הפעם לא הייתה שום מחשבה שניה,
למה הפעם כל נהנתי לשלוט במצב , כל נהנתי לזיין מישהי, לפקוד על כל האחרים לא לגעת בי, להרגיש את השליטה,
עליה, על בן זוג שלה, על כל מי שהיה בחדר , הכי חשוב שליטה על עצמי
פתאום זה מהנה ,פתאום זה משכר ,
לא צריכה שמישהו יעשה איתי משהו..רוצה אני לעשות דברים...
מענין אם זה יחזור על עצמו
בכל אופן - בייבי , הצלחת בגדול! אני אולי עוד לא ב100 אחוז שם , אבל אני מתחילה מאוד להינות מהדרך .
נ.ב.- אסף, תודה שלא נתת לי ללכת הביתה :)
לפני 16 שנים. 22 במרץ 2008 בשעה 9:30
