לפני 16 שנים. 4 במאי 2008 בשעה 19:50
אי שם,
כשאני לבד,
אני מרשה לעצמי לחלום ,
אני נותנת לעצמי לזרום לאן שהדימיון יקח אותי,
במקום הפלא הזה אין לי חששות, ואין לי שום צורך במנגננוני ביטחון,
ואין לי פחד, אין לי חרטות, אין לי שמץ של ספק האם אני במקום שאני אמורה להיות,
השניה הזו כל כך יפה ,
הרגע הזה כל כך מרגש ,
ואז זה נגמר ,
ורק אני יכולה להנות מזה,
ורק אני יכולה להרגיע את עצמי , אני ורק אני מבינה כמה אני באמת מפחדת,
רק אני מרגישה עד כמה המבוך מתחיל להסתבך ,
ורק אני יכולה לעזור לעצמי למצוא את הדרך,
השאלה הגדולה - האם אני מחפשת דרך החוצה או לבפנים