הערות שוליים במסע המופלא

גדלנו בתוך פנזטיה מלאכותית של happy end כולם צריכים להיות מאושרים , כולם צריכים למצוא את אחד שלהם ולחיות באושר ועושר .
כשהורים שלנו סיימו יום עבודה וכולם היו בריאים והם ידעו שמחר הם ילכו לאותה עבודה הם היו מאושרים.

כשאנו מסיימים יום עבודה ואנו לא הרווחנו מיליון דולר ולא זיינו את פמלה אנדרסון בתחת אנו מרגישים כאב אמיתי - מישהו גנב את זה מאיתנו ! איך זה יכול להיות..

אז מה לעשות אנו גדלנו ואנו יודעים שגדלנו על פנטזיות מוגזמות ולכן יודעים לסנן את הדברים , ובדיוק אז מגיעה המילכוד הגדול הבא - אנו תופסים את כל הדברים היפים ורומנטיים כמוגזמים ולא מציאותיים.

התנהגות הזו - היא להיות קורבן אמיתי של תעשיית הקולנוע ופנטזיות - להפסיק לחלום ולהיות רומנטיים - כי אנו שוכחים שמי שיוצר את הפנטזיה - הוא אדם ובדרך כלל הוא לוקח את התבנית לכל סיפור מהחיים האישיים שלו...

בבקשה אל תפסיקו לפנטז