השתקפות שלי במראה, מציגה את אותו האדם שהיה שם אתמול, אנשים שמסביבי רואים את אותו האדם, חוץ מדבר אחד קטן - המבט שלי, הוא השתנה ולעולם לא יהיה כפי שהוא היה אתמול, המבט מסתכל עליי עם גיחוך - "אני יודע מה עשית אתמול בלילה, ואני יודע שאת רוצה עוד"!
אתמול ידעתי בדיוק מה הולך לקראת, וידעתי שאני רוצה את זה, אבל לא ידעתי עד כמה אני אהנה מזה. אני לא יודעת למה לקח לי כל כך הרבה זמן ליצור איתך קשר ואני לא יודעת איך יכולתי לבלות כל כך הרבה זמן בלי להרגיש אותו, בלי להרגיש כל כך חלשה מולך אבל יחד עם זאת כל כך אישה! כל כך פגיעה ומושפלת אבל כל כך חזקה.
לא הייתי יכולה לנחש שהרגשה שאני שייכת למישהו יכולה כל כך לשכר אותי ולהטריף אותי, לא הייתי יכולה לדמיין שאני אהנה מזה שאתה מכאיב לי, שאתה משפיל אותי.
אתה מכאיב לי, ואני רוצה לצעוק, אבל באותו הזמן אתה גם לוחש לי בעוזן כמה אני מטריפה אותך, ועוצמה כזו אף פעם לא הרגשתי.
אז שלום לאני הישנה, שלום וברוכה הבאה לאני החדשה, נראה לי כי זו התחלה של ידידות נפלא.
לפני 17 שנים. 15 בפברואר 2007 בשעה 19:17