Bluemorfo's dream

גשם.

מכניס אותי פנימה , לתוך הבית. לתוך השקט של הקירות, לתוך המחשבות שלי עם עצמי, לתוך פרי עשייתי.

הגשם מעמיד אותי מול החפצים הקטנים שנאספו בכזאת קפידה פנימה. 

הנה, התמונה שצילמת אותי פעם תוך שיחת לילה בווידאו בלי שאשים לב.

אני מסתכלת עליך בעיניים אוהבות, סקרניות. 

הספר שקניתי "כוחה של נחישות".

כל זה פתאום צף לי מול הפרצוף. 

מנסה להבין, למה אני לא זורקת את זה?

זה דף שהשארתי מאחורה. 

וכן, אזרוק. 

מבינה פתאום שמיותר להשתקף בעינים של משהו שלא קים. זה כמו חיי צל. 

כמה אור יש בתוך הבית. כמה אהבה ושמחה. 

כמה פשוטות המילים האילו. 

הגשם.

הוא השולט הכי טוב כרגע. 

רגוע, בלתי מעורער. לא צריך לחשוב מה ללבוש לא אכפת לו באמת. אין לו משהו בפנים שאחפש. לא צריכה לחשוב לוותר עליך או לא. 

כך אני רוצה אותך. 

תמיד פה. שלא תיעלם.

לא אוותר. 

תהיה גשם.