תמיד תהיתי מאיפה התחיל כל העולם הabdl לעניין אותי, מתי התחלתי להימשך אליו ולמה בכלל אני קשור אליו?
בשנות הנעורים שלי מה שנראה "טינניג׳ר עד גיל 18" תמיד חשבתי שיש בי משהו די דפוק.
בתור ילד דתי מעולם לא ידעתי בכלל מה זה אומר שאני נמשך לבחורה מחותלת יותר מאשר בחורה עם ביקיני רגיל, סקסית עם עמדה חזקה שנראית שהשקיעה הרגה מאמצים כדי להגיע למבנה גוף מחוטב.
החוויה הראשונה שלי הייתה ביחד עם השפיכה הראשונה שלא ארכה יותר משנייה. מאז המחשבה שלי שהיה איזשהו קישור בין הדברים מאחר ואף אחד לא טרח ללמד אותי בציבור שלי מה קורה בחדרי חדרים בין גבר לאישה. (ולא אני לא נכנס לזה שבכלל לא ידעתי בגיל כזה עד שנחשפתי לפורמט מה זה רחמנא ליצלן.... להטבים).
בשנה האחרונה עלה בי הזכרון מהילדות של שעת סיפור עם הגננת. כמו כל ילד קורה ויש פספוס וקורה והילד לא מגיע לשירותים. ככה מצאתי את עצמי מפספס לתוך מכנסי קקי ולא פיפי. הרגע הזה חרוט מאד בראשי ואני מבין נכון להיום מאיפה הגיע השריטה של לאהוב באמת את עולם התינוקיות. כי החלק השני של הזיכרון הוא איום של הסייעת שבפעם הבאה היא תשים לי חיתול. והתחושה שלי מאותו רגע לא הייתה פחד או מובכות, זה היה הרגשה שעכשיו אני מבין אותה, התרגשות לחזור לידיים העוטפות של הפריט לבוש שגורם לתחושת ביטחון כשאת גדולה ומורידה את הגיל שלך דרמטית שזה פשוט נהדר.