תעתועי מחשבות

מחר אני פוגשת אותו

אחרי שנים של הכרות וירטואלית

הוא מכיר את הגוף שלי ויודע לגרום לי לגמור

מחר סופסוף אנשק אותו

הוא נשוי בנישואים פתוחים

מחר אני אככב

מקווה שהלב שלי לא ישבר אחכ

אני מתרגשת ברמה שלא מכירה את כצמי

מחר בצהריים. אהיה איתו. גאד מה ללבוש

היה לי דאדי לכמה חןדשים

היה לי מוצץ

זה היה מרגש בהתחלה

התמודדתי עם זה שהוא גדול ממני רק באיזה שנתיים.

וזהו כבר חודש שזה לא זה. שאני מקבלת בקושי הודעת בוקר טוב. חשבנו שבחופשת פסח הוא יהיה יותר פנוי. אבל לא, אז נגמר

כשאני נתקלת בחומה או בקושי מסויים נפתח בתוכי מאגר עצב גדול, תסכול שקשה לי להתמודד איתו.

אני מרגישה כישלון עלוב וששום דבר לא יצליח לי. 

בזמן האחרון אני מנסה לפשט את זה ולהגיד- במבי, את פוחדת. וזה בסדר לפחד. אבל את תנצחי.

את תחזיקי לעצמך את היד כמו שהיית מחזיקה לחברים הכי טובים שלך.

את תעזרי לעצמך להתקדם, את תגרמי להצלחה שלך.

ודי לפחד.

אבל לפעמים, האוזניים שלי סתומות ופשוט בא לי להתכרבל ולנסות לא לחשוב

לא נכנסתי הרבה זמן לכאן

מנסה להכיר את עצמי קצת יותר... מנסה לא לחשוב על עצמי בשנה שעברה.

במבי- בקרוב יום הולדת. 

ריגושים ריגושים

הלבד תופס לי את כל המקום.

לא מצליחה להכניס ולהתעניין במישהו, שום דבר לא נתפס.

הלבד מענה אותי ואני לא פנויה.

אוקסימורון

התעייפתי.

לא מרגישה טוב, לפני יומיים הרופאה אמרה שיש התחלה של דלקת ריאות אבל היא לא נותנת אנטיביוטיקה כדי שהגוף יילחם.

מרגישה עייפה בגוף ובלב

זה יעבור

אבל מותר להיות עייפה במבי.

לא מרגישה טובבבבבבבב

בטוח שזה סינוסיטיס

מצד אחד- מחר יש יום ארוך בעבודה ומגיעים אנשים חשובים... 

וגם יש לי מלא שעות בעבודה וזה יתקע את הצוות אם לא אגיע.

וגם זה יהיה יום שלישי שלי החודש שלא אגיע לעבודה.

ומצד שני- אני באמת מנוזלת ועם כאבי ראש, משהו לא נעים. מתלבטת מה לעשות

חייבת להגיד שכשאין לי גבר, או מישהו להתעסק בו אני ממש פרודוקטיבית.

כבר שבוע שאני מהבוקר עד הלילה עובדת עד שקורסת לשינה. בלי לחשוב אם ישלח לי הודעה, בלי לחשוב על מישהו. יש פה עניין

הספקתי מלאא

כמה אנרגיות אני מוציאה על יחס. פייייי

בפוסט הקודם סיפרתי על מישהו שהכרתי ונתקלנו אחד בשני מחדש.

זה לא סוד שאני אוהבת ddlg אבל... אני אוהבת אהבה אבהית, אוהבת דאגה, ביטחון, שאב לא יכול לעזוב וילדה כן.וכן יש לזה גם אספקט מיני.

אני אוהבת מוצצים, ובובות. אבל אני אף פעם לא בגיל מסויים, מחליא אותי ששואלים אותי- אז בת כמה את כשאת בddlg? כי בעיני זה- אני במבי והגיל שלי לא משתנה  רק ההתנהגות.

אותו אחד שאל אם אני אוהבת להיות בת 5. אמרתי לו שזה לא ככה ושאני לא אוהבת שאומרים גיל שזה פדופילי (בדכ לא אומרת ככה אבל.. משהו בלב שלי חסם אותו ולא הצלחתי להרגיש בנוח והיה גם יום ארוך ויצאתי עליו(אני לא אומרת בדכ על הפדופיליה).

הוא ענה שהוא לא יהיה עם בת חמש וזה לא הכוונה שלו והמשיך ואמר שמסתכל על בנות 13-14 אבל הוא לא יהיה טיפש ויעשה את זה באמת.

בחילה גדולה. אמרתי שפדופיל, לא הזיז לו. 

וכאילו.. שלח לי תמונות וכזה אבל לא פחד.

חסמתי ומחקתי אותו. 

מפחיד שיש אנשים כאלה בעולם.

מרחיק אותי מddlg

הייתי בלוויה של אחד החיילים שנפלו באסון

הקור נכנס לי ללב ולגוף.

שעות של עמידה בגשם, של עצב שחודר לעצמות, של קור שמקרר את הנשמה ואת הגוף.

כואב בלב ונראה לי נהייתי חולה קצת