|
|
|
נמאס להתנצל על מי שאני. אין לי כח למילים שופטות.רק אוהבות. אין לי טיפה של כח להיות ליד אנשים שותים לי את הדם בקש בשטלטנות. רוגע.זה מה שאני מרגישה ורוצה. לא רוצה להכנע לבדידות ולעשות שטויות.רוצה להיות הכי טוב בעולם שאני יכולה להיות. אני במסע.
איך למלא את החיים שלי בטוב, למה אני לא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלי ואיך לעבור את המשבר הזה בלי להתפרק?
כל אחד נולד עם נתונים מסויימים, גנטיים ואחרים, הוא עוצב על פי חינוך מסוים, קיבל וחיקה התנהגויות שנטמעו בו, ירש תכונות ומבנה אישיות מסוימים, ועם החבילה הזאת הוא צריך להתמודד ולהתנהל בעולם. חלקנו משתמשים בשיטת ההדחקה, חלקנו פועלים לנסות ולשנות או לעצב את עצמם מחדש, ובכל מקרה התפיסה הכללית היא שהפתרון תלוי בשינוי של הנתונים האלה שניתנו לי.
כדי להמחיש מה אומר עקרון השוויון, בואו נניח שאנחנו רוצים לבנות בינינו מערכת יחסים זוגית טובה, עם תקשורת הדדית, חיבור עמוק ואהבה גדולה. מכאן ואילך עלינו להשתדל בכל כוחנו להיות שווים. כתרגיל מעשי נסכים על כך שכל מה שהאחד יעשה כלפי השני, כך גם יעשה השני כלפיו. לטוב ולרע. הצורה שבה אנחנו מדברים זה אל זה, מסתכלים זה על זה, מגיבים זה לזה, בכל דבר ועניין ננסה ללמוד האחד מהשני עד כמה האחר משתדל להתייחס אלינו טוב. ואפילו שהדבר מנוגד לאגו שלנו ועולה לנו במאמץ גדול מאוד, אין מה להתבייש בכך. להיפך, כדאי להראות שאנחנו מתאמצים להתעלות מעל האגו כדי ליצור קשר הדדי טוב, כי זה יחייב גם את בני הזוג שלנו לעשות זאת.
אם נלמד לבנות מנגנון כזה בזוגיות שלנו, ותהיה בינינו הסכמה על עבודה משותפת כמו מראה, אז אפילו אם מישהו יתייחס לא טוב לאחר, מיד תבוא מבן הזוג תגובה משקפת שתגרום לו לתיקון כיוון. בהדרגה נתחיל לתפוס שאת היחס הטוב שנרצה לקבל מבני הזוג שלנו, אנחנו צריכים להפגין קודם כלפיהם. בכך אנחנו בעצם בונים האחד את השני, נבנים זה על ידי זה, ויוצרים מערכת יחסים שוויונית. במצב מתקדם כזה, במקום שהדחפים האגואיסטיים ינהלו את הקשר שלנו לכיוון אלים, כוחני והרסני, אנו ניקח את גורלנו בידינו ונקים בית
בתלמוד יש סיפור בו רבי שמעון לועג לאדם מכוער, והמכוער עונה לו: "לך ואמור לאומן שעשני, כמה מכוער כלי זה שעשית". כשהתחלתי ללמוד קבלה המורים שלי הזכירו את המשפט הזה לא מעט, ובהדרגה גם אני התחלתי להבין שלהצטער, להתבייש או לנסות להילחם בנתונים שקיבלתי מהטבע זה מעל הכול בזבוז של זמן יקר על מלחמה חסרת טעם וגם לא נכונה.
כל אחד נולד עם נתונים מסויימים, גנטיים ואחרים, הוא עוצב על פי חינוך מסוים, קיבל וחיקה התנהגויות שנטמעו בו, ירש תכונות ומבנה אישיות מסוימים, ועם החבילה הזאת הוא צריך להתמודד ולהתנהל בעולם. חלקנו משתמשים בשיטת ההדחקה, חלקנו פועלים לנסות ולשנות או לעצב את עצמם מחדש, ובכל מקרה התפיסה הכללית היא שהפתרון תלוי בשינוי של הנתונים האלה שניתנו לי.
