שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIDE THE SPIRAL

רגעים אבודים
לפני 5 שנים. 27 בינואר 2019 בשעה 19:57

ועוד שלל קלישאות וססמאות.

לאחוז בחבל משני הקצוות,

להשאיר את העוגה שלמה,

נקרא לזה חרב פיפיות.

התובנות מכות בזעם,

ברקים ורעמים משתוללים בחוץ,

ואני בוחר להתעלם מהסופה שהגיעה

מהסופות שבדרך.

 

אז

נכון לרגע זה עליי

לחיות מספר פעמים.

 

לשמר את אוהביי ואהוביי

ולפטם את אותם שדים.

 

נרוץ יד ביד בפארק,

ובלילה אסתובב בסמטאות.

 

יפי הנפש יסלדו ממני.

יצקצקו על בחירתי.

אבל

למסקנה הזו הגאתי,

בכדי לשמור על בבואתי 

מפלצותיי

ושפיותי.

לפני 5 שנים. 26 בינואר 2019 בשעה 13:59

נדמה לי שזה מוטבע ב DNA שלי.

התניות קדומות שתמיד יצוצו בחזרה.

וזה יוצר יקומים מקבילים.

מימדים חדשים.

זכרון עילאי לכל אשר קרה ולא קרה.

יש שיגידו שהדרך חייבת להיות ברורה.

ישרה.

תעבוד קשה ותקבל את שכרך.

ואני, 

אני אנצח באמצעות הפינות.

אתענג בזכות החולשות.

אין לי איך להתנתק מזה.

לאותו מצפון, 

אין לי איך להתחבר לזה.

 

בארוחת שישי האחרונה אמרתי לה שככל הנראה אמות לבד.

אין איך להתחמק מזה.

לפני 5 שנים. 14 בינואר 2019 בשעה 15:44

זה לא שמותר לי

זה לא שאסור

זה לא שנתתי הכל

זה משחק מכור

 

הרצפה מקרבת

אותי למקום הראשון

זה לא שהתמכרתי

לאותו רעיון

 

לפני 5 שנים. 10 בינואר 2019 בשעה 11:04

אפשר לאבד את הדעת.

מומלץ לחלום בגדול.

לפני 5 שנים. 9 בינואר 2019 בשעה 19:47

מחקתי כ 39 שורות

זה לא כ,

ספרתי את כמות המחיקות.

 

זמזמתי משהו כמו 8 מנגינות

פשוט לא זכרתי

לאן ואיך הן הולכות.

 

אני מאבד את

עצמי תוך כדי נסיעות

שוכח

מילים 

התחייבויות

 

בורח

בשוליים יש קצת מקום

מתחכך

במעקה ההפרדה

נשרט

מדמם עם איבוד הדעה

והתודעה

 

פוקח

עיניים עם אותה התקווה

אני

אני

ואני

לובשים עוד צורה

לפני 6 שנים. 29 בספטמבר 2018 בשעה 8:03

זה חוזר ואני

בועט, יורק, מקיא

מקלף את העור מעצמי,

הלילה נצבע אדום

הלילה נצא לנקום.

 

שאריות של מידע,

מושכים אותי אחורה.

כוח נוזל לרצפה.

שאריות של תשוקה,

מעלות באש,

את התת מודע, את הלא נורא.

 

בזמן ההפוגה, זמן שינה, אני מתנקז החוצה

זורם בביוב הקדום,

והריח כה מוכר,

אותו רעש שחזר,

מוטציות, עיוותים, מפלצת

מתמקדים ביישות האחרת.

 

לפני 6 שנים. 3 ביולי 2018 בשעה 16:27

אישה

מאהבת

שולטת

ונשלטת.

מחפש את האחרונות.

לפני 6 שנים. 28 במאי 2018 בשעה 15:09

All that is melting

All that is losing shape

All that is beating

Burning inside my chest

All that is mine

And all that i never was

All that is slipping

All that without a cause

 

I'm born again with snakes eyes
Becoming Godsize

לפני 6 שנים. 7 במאי 2018 בשעה 10:47

אהבה, אחריות, בית.

נתמקם בנוחות על האי.

משקיפים מהחוף.

בואי נדבר על הרי הגעש.

לפני 6 שנים. 19 במרץ 2018 בשעה 14:23

אני ער ומודע,

לכל צעד לכל מעידה

לא מגדיר או תוחם

את מה שמותר או על מה שחולם.

אני ילד פנטזיה

עם מוח מלא בחששות ותנוחות

אני גבר תוהה

שלפעמים נהנה, ללכת לאיבוד.

אל תגידו לי " תעשה ככה "